ע"א 18/83

תקציר

הערעור נסוב סביב מסמך חתום לפיו המשיב קיבל הלוואה מהמערערת, שלטענת המשיב היא למעשה השקעה. המערערת תבעה פסק דין מקוצר על סמך החוזה הכתוב, אך למשיב ניתנה רשות להתגונן, שכן בית המשפט מצא כי קיימות ראיות ראשוניות המצביעות על כך שהחוזה היה למראית עין בלבד. בית המשפט התיר עדות בעל פה כדי לקבוע אם החוזה מחייב או אשליה, ודחה את התביעה לאחר שמיעת ראיות המשיב, תוך שהוא מסרב לשמוע את ראיות המערער. בערעור קבע בית המשפט כי ניתן לשמוע את עדותו בעל פה של המשיב באשר לטיבו של החוזה, וכי היה מקום לאפשר למערערת להעיד. השופט פינקלמן הדגיש כי יש לתת לנתבע רשות להתגונן אם יש ביכולתו להצביע על סיכויי הצלחה, וכי ניתן להתיר לראיות בעל פה להוכיח חוזה סימולציה מלא. השופט טל הסכים והדגיש כי ככלל אין לסתור חוזים בכתב באמצעות ראיות בעל פה, אלא הבחין בין סימולציה מלאה לחלקית, והתיר עדות בעל פה רק לראשונות. השופט ברנר הסכים והוסיף כי כל צד להסכם כתוב יוכל להוכיח טענה של סימולציה מלאה או חלקית בעל פה. הערעור התקבל, פסק הדין בוטל, והתיק הוחזר לבית משפט קמא לשמיעת ראיות המערער. המשיב חויב בהוצאות המערער ובשכר טרחת עורך דין.