בש"פ 2335/09

תקציר

העותר, תושב רצועת עזה, עומד בפני אישומים רבים, בהם מגע עם סוכן חוץ, חברות בארגון טרור וניסיון רצח. העותר הגיש עתירה לגילוי ראיות חסויות לפי סעיף 44(א) לפקודת הראיות, אותה בוחן בית המשפט בהליך דו-שלבי. ראשית, על בית המשפט לקבוע האם החומר החסוי נופל בגדר תעודת החיסיון, כפי שהוא מוצא כך. השלב השני כרוך בהערכת משמעותן של הראיות החסויות בעניינו של הנאשם, כאשר יש לגלות ראיות חיוניות להגנה. ראיות אחרות ייחשפו רק אם התועלת לנאשם עולה על הנזק הפוטנציאלי לביטחון המדינה. בית המשפט בוחן את החומר החסוי דרך עדשת ההגנה ומגיע למסקנה כי למעט שתי פרפרזות, הראיות אינן חיוניות להגנתו של העותר. התועלת הפוטנציאלית מחשיפתם אינה עולה על הפגיעה בביטחון המדינה. בקשת העותר לגילוי ראיות חסויות נדחית, למעט שתי הפרפרזות, שיימסרו להגנה. פסק הדין מביא בחשבון גם את מסירת החומר החסוי במועד לבא כוחו של העותר.