ת"א 28240-12-11

תקציר

להלן תמצית פסק הדין: התובע נרדף, נעצר ונאזק על ידי הנתבע, קצין משטרה, בגין אי תשלום מזונות. זמן קצר לאחר המעצר, היכה השוטר את המתלונן פעמיים בפניו בעודו אזוק. לתקיפה זו היו עדים מספר אנשים והקצין הורשע לאחר מכן בתקיפה פשוטה בהליך פלילי. לאחר מכן הגיש התובע תביעה אזרחית בגין נזקי גוף נגד השוטר ומדינת ישראל. בית המשפט פסק לטובתה של התובעת, בקובעו כי השימוש בכוח היה בלתי מוצדק ומופרז, מה גם שהתובע כבר היה מאופק ואזוק. המדינה הודיעה כי תישא בסכום הפיצוי ביחד ולחוד עם קצין המשטרה. טענות הנתבעים כי התנהגותו הבלתי מוסרית של התובע ואיחור בהגשת התביעה צריכים להביא לדחיית תביעתו לא אושרו על ידי בית המשפט. השופט קבע כי אין בטענה משום ניצול לרעה של הליכי משפט וכי האינטרס הציבורי תומך בבירורה. באשר לנזקים, השופטת לא פסקה לתובע כל פיצוי בגין הפסדי שכר, הפסדי השתכרות, עזרה וסיעוד או הוצאות רפואיות מחוסר ראיות. עם זאת, נפסק לתובע 20,000 ₪ בגין נזק לא ממוני כתוצאה מהתקיפה, וכן הוצאות משפט ושכ"ט עורך דין בסך 5,000 ₪. השופט דחה את בקשת התובע לפיצויים עונשיים, בנימוק של היעדר נסיבות חריגות והעונש הפלילי שכבר הוטל על השוטר. סכום פסק הדין הסופי, כולל הוצאות משפט, הסתכם בכ-25,000 ₪, שישולמו על ידי הנתבעים ביחד ולחוד.