עת"מ 28790-04-23

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את העתירה בעניין המכרז של לאומית שירותי בריאות למכשירי שמיעה. העותרים לא הביאו ראיות לנסיבות חריגות המצדיקות את התערבותו של בית המשפט בהליך המכרזי, אשר נמנעת בדרך כלל בשל חזקת התקינות המינהלית ושיקול הדעת המוקנה לרשויות. תקרת התשלום שנקבעה במכרז, שעמדה בליבת טענות העותרים, לא נמצאה כפוגעת בחוק או בהוראות החוזר המסדירות את זכויות המבוטחים במכשירי שמיעה. כמו כן, בית המשפט הכיר בכך שהרגולטור, משרד הבריאות, לא התערב משום שלא מצא פגיעה בזכויות המבוטחים או הפרות של החוק. העותרים גם לא הוכיחו כי תקרת התשלום תיצור ניגוד עניינים או כי ללאומית היו מניעים פסולים לקביעתה. במקום זאת, בית המשפט הכיר בלגיטימיות של מטרותיה של לאומית לתקן עיוותי שוק ולחסוך כספי ציבור. בית המשפט גם הבדיל את המקרה הנוכחי מפסיקה קודמת של בית המשפט העליון בעניין קופת חולים אחרת, כללית, וקבע כי למכרזים נוסחאות שונות וכי המכרז של לאומית לא כלל סנקציות בגין אי עמידה כמו במקרה של כללית. לבסוף, דחה בית המשפט את הטענות בדבר סבסוד צולב וקבע כי תנאי המכרז אינם פוגעים בשוויון או ביעילות הכלכלית. בהיעדר חריגות מהותיות מניהול תקין של המכרז, לא ראה בית המשפט עילה להתערב, והעתירות נדחו בהוצאות שנפסקו ללאומית.