ת"א 28754-01-13

תקציר

המחלוקת נוגעת לגובה הפיצויים המגיעים לתובעים בגין הפקעת קרקעותיהם, ובפרט לגובה דמי החכירה האבודים ממועד ההפקעה ועד למועד התשלום בפועל. בית המשפט קובע כי התובעים זכאים לפיצוי בגין שטח של 9,512 מ"ר, ולא 12,094 מ"ר כפי שנטען. עוד קובע בית המשפט כי סירובם של התובעים לקבל את הצעות הפיצוי של הנתבעת אינו מזכה אותם בקבלת פיצוי נוסף בגין הפסד דמי החכירה מעבר למועדי אותן הצעות. באשר לאחוז המתאים לחישוב דמי החכירה, מקבל בית המשפט את קביעת שמאי התובעים בשיעור של 6% לשנה, ולא את קביעת שמאי הנתבעת בשיעור של 5% לשנה. לבסוף, בית המשפט קובע את שווי דמי החכירה האבודים על ידי קבלת הערכת המומחה מטעם הנתבעת על פני זו של התובעים, ובהתאם לכך מורה לנתבעת לשלם לתובעים סך של 505,314 ₪ דמי חכירה אבודים, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית החל מיום 9.12.2014, שהוא מועד הגשת חוות דעת המומחה מטעם הנתבעת. בנוסף, הנתבע חויב לשלם לתובעים שכר טרחת עורך דין בסך 25,000 ₪, וכן לפצות אותם בגין שכר הטרחה ששילמו, הן בתוספת ריבית ממועד פסק דין זה ועד למועד התשלום בפועל.