ב"ל 9520-11-19

תקציר

התובעת, מתמחה במשרד רואי חשבון, הגישה תביעה לגמלת דמי שמירת הריון לתקופה שמיום 23.1.2019 ועד הלידה, בעקבות המלצת אורתופד וגינקולוג. הנתבע דחה את התביעה, מה שהוביל לתביעה. השאלה הייתה האם תביעתה של התובעת להריונות הייתה מוצדקת בין 23.1.2019 לבין הלידה. בית המשפט מינה מומחה רפואי שסבר כי מצבה של התובעת לא נבע מהריונה ולא סיכן אותה או את עוברה. יתר על כן, המומחה מצא כי ההמלצה לשמר את ההריון לא הייתה מוצדקת דיה, וכאבי הגב של התובעת היו תלונה נפוצה במהלך ההריון שלא הצריכה מנוחה מוחלטת. חוות הדעת של המומחה הייתה יסודית והתבססה על עובדות רלוונטיות ומסמכים רפואיים. בית המשפט הסכים עם חוות דעתו של המומחה ודחה את טענת התובעת, בציינו כי המלצת הרופא המטפל, שלא נתמכה בממצאים אובייקטיביים, אינה צריכה לגבור על חוות דעתו של המומחה שמונה על ידי בית המשפט. ההחלטה התקבלה ללא צווים לגבי הוצאות, ולשני הצדדים יש זכות ערעור בתוך 30 יום.