רע"א 3462/14

תקציר

בפסק דין זה בחן בית המשפט בקשה בשאלה האם יש לחייב את המבקש להפקיד ערבות להבטחת הוצאות המשיב בהליך משפטי מתמשך. בתחילה קבע בית משפט קמא כי על המבקש להעמיד ערבות המבוססת על סיכויי הצלחת התביעה קלושים ומצבו הכלכלי הרעוע של המבקש. עם זאת, ערכאת הערעור סברה כי שיקולים אלה אינם מספיקים כדי להטיל ערבות. היא הדגישה כי אילוציו הכספיים של אדם בלבד אינם צריכים להצדיק דרישת ערבות וכי אסור שסיכויי התביעה יהיו הבסיס הבלעדי אלא אם כן ההליך הוא חסר תועלת בעליל. בית המשפט הדגיש את העיקרון של אי פגיעה בגישה לצדק אלא במקרים קיצוניים, וזיהה מקרה זה כחסר ההצדקה הנדרשת. בנוסף, הבקשה לשחרור בערבות נדחתה בטרם עת, שכן מרבית ההוצאות הגדולות כבר הוטלו על המשיב בשל השלב המתקדם בתיק. לפיכך, החלטתו של בית משפט קמא בוטלה, ופוטרה את המבקש מחובת הפקדת הערבות. כמו כן, בית המשפט הורה למשיבה לכסות את שכר טרחת עורך דינו של המבקש בסך 10,000 ₪, תוך הדגשת שיקולי הגינות וגישה לערכאות, במיוחד כאשר התובע עלול להיתקל בחסמים משמעותיים בשל אילוצים כספיים או עיכובי הליכים.