ע"פ 2617/14

תקציר

ערכאת הערעור החליטה לדחות את הערעור על העונש שנגזר על המערער בגין תקיפה אלימה של שני אנשים וגרימת חבלות קשות. בית המשפט הכיר בעיקרון הכללי של אי התערבות בהחלטות גזר הדין של בית המשפט הפרוצדורלי, אלא אם כן העונש חורג באופן משמעותי ממדיניות הענישה המתאימה או שיש בו פגם מהותי. במקרה דנן, מצא בית המשפט כי העונש מידתי לחומרת מעשיו של המערער ותואם את העונשים שהוטלו במקרים דומים. אופייה האלים של העבירה, שכלל הכאת המתלונן במוט ברזל והכאה קשה של אחותו, הצדיק ענישה חמורה שתשקף את חומרת המעשה ותקדם הרתעה. בית המשפט לא השתכנע מטיעוני המערער להקלה בעונש בהתבסס על נקודת מבטם הצופה פני עתיד, נוכח חוסר מעורבותו של המערער בהליכים טיפוליים וקבלת אחריות חלקית. בנוסף, ציין בית המשפט כי ציפיותיו של המערער להימנע מעונש מאסר אינן ריאליות, שכן התביעה טענה באופן עקבי לעונש מאסר. גם עקרון הענישה האחידה לא היה ישים, נוכח הפער בחומרת מעשיו של המערער לעומת שותפו. לבסוף, הורה בית המשפט על ניכוי ימי מעצרו של המערער מהעונש שהוטל, בהסכמת המשיב. עיכוב הביצוע הוסר, והמערער נדרש להתייצב במרכז הרפואי קישון או על פי הוראת שירות בתי הסוהר במועד שנקבע.