תא"מ 16842-07-15

תקציר

בפסק הדין נקבע כי שני הנתבעים אחראים לנזק שנגרם לרכושו של התובע. בית המשפט מגיע להחלטה זו על סמך הראיות שהוצגו והחוקים החלים. ראשית, דרישת הגובה המינימלית לכבלי חשמל העוברים על כביש היא 5.5 מטר, והכביש המדובר אינו עולה על רוחב של 30 מטר. שנית, באשר לגובה המרבי המותר לכלי רכב, גובה המשאית מוערך בכ-3.9 מטרים, העולה על הגובה המותר של 3.5 מטרים לכלי רכב שמשקלו הכולל המותר הוא 3501 ק"ג עד 8000 ק"ג. הנאשמים לא הביאו ראיות מספיקות כדי להוכיח אחרת. נסיבות המקרה, ובפרט העובדה שכבל החשמל אכן היה רופף והמשאית גרמה נזק כתוצאה מהתנגשות בו, מקיימות את התנאים לפי סעיף 41 לפקודת הנזיקין. הדבר מעביר את נטל השכנוע אל הנתבעים. עם זאת, שני הנתבעים לא הצליחו להביא ראיות משכנעות לשלילת רשלנותם. חברת החשמל לא הציגה רישומי תחזוקה או מדידות, ונהג המשאית לא הוכיח את גובה רכבו. מאחר והתובע עמד בנטל ההוכחה הראשוני המוטל על שני הנתבעים, והם לא הצליחו להפריך את הטענות, התביעה מתקבלת במלואה. הנתבעים חייבים ביחד ולחוד לשלם לתובע סך של 24,305 ₪, בצירוף ריבית והצמדה ממועד הגשת התביעה. סכום זה כולל שכר טרחת משפט בסך 755 ₪, הוצאות עדים בסך 1,550 ₪ ושכר טרחת עורך דין בסך 4,265 ₪. לנאשמים עומדת גם הזכות לערער על פסק הדין בהתאם לתקנות. מאחר שאין באפשרותו לקבוע את החלוקה הפנימית של החבות, בית המשפט אינו מקצה שיעור השתתפות ספציפי בין הנתבעים.