ע"א 734/76

תקציר

במקרה דנן דן בית המשפט העליון בערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע, אשר קבע בעבר את אבהותו של המערער על ילד (המשיב מס' 2) והורה על תשלום מזונות. המשפט עסק בגרסאות סותרות בין המערערת לבין המשיבה מס' 1, אמו של הילד. המערערת הכחישה כל קשר עם המשיב מס' 1, בעוד שלטענתה הם קיימו יחסי מין, שהביאו ללידת הילד. עדויות העדים היו מגוונות, וחברו של המשיב מס' 1 העיד על הצעה כספית שהגיש המערער למניעת בעיות משפטיות. השופט קמא המקורי הכריע לטובת המשיב מס' 1 על סמך עדויות עדים. עם זאת, בערעור הדגיש בית המשפט העליון חוסר עקביות והיעדר ראיות תומכות לטענותיו של המשיב מס' 1. בנוסף, ציין בית המשפט את השיהוי בהגשת תביעת האבהות והתעלם מראיות ליחסיו של המשיב מס' 1 עם אחרים. ערכאת הערעור הדגישה כי בדרך כלל היא נמנעת מלהתערב בממצאי בית המשפט קמא, אלא אם מתעוררות בעיות מהימנות ההופכות החלטה לבלתי הגיונית או בלתי מהימנה בעליל. במקרה נדיר זה, מצא בית המשפט העליון סתירות כאלה ולכן ביטל את פסק הדין המקורי. הערעור התקבל, תוך ביטול החלטת בית משפט קמא, והמשיב מס' 1 חויב בתשלום שכר טרחת המערער.