בד"א 22/12

תקציר

זהו פסק הדין בדיון המשמעתי של עורך הדין שי רוטנשטרייך, שפוטר מעבודתו כיועץ משפטי וסמנכ"ל תפעול בחברה בשם סטוקו. לאחר שפוטר, הגיש רוטנשטרייך תלונה נגד סטוקו ובעליה, ניב רז, שכללה טענות לניסיונות סחיטה. רז הגיב בהגשת תלונה אתית נגד רוטנשטרייך לוועדת האתיקה של מחוז תל אביב של לשכת עורכי הדין. בית המשפט המחוזי הרשיע את רוטנשטרייך במספר עבירות אתיות: הפרת חובות אמונים ומסירות ללקוח, הפרת סודיות, מעשים הפוגעים בכבודו של מקצוע עריכת הדין והתנהגות שאינה הולמת משפטן. עם זאת, בית המשפט לא מצא ראיות מספיקות כדי לתמוך באישום של שפה מאיימת. הפרות אלה נבעו ממעשיו של רוטנשטרייך לאחר פיטוריו, לרבות הגשת תביעה ומספר תלונות נגד רז ושטוקו, לרשויות שונות, שבית המשפט פירש כסחיטה נקמנית. רוטנשטרייך ערער על פסק הדין, ובית המשפט לערעורים קיבל חלקית את ערעורו. בית המשפט זיכה אותו מהאישומים של העלאת טיעונים עובדתיים ומשפטיים בידיעה שהם שקריים, שכן בית המשפט המחוזי מנע ממנו להציג ראיות להוכחת אמיתות טענותיו. ערכאת הערעור מצאה גם כי הרשעתו של הערכאה הנמוכה יותר בסחיטה באמצעות איומים לא נתמכה בראיות מספיקות, ופירשה את מעשיו של רוטנשטרייך כמעשי נקמה. למרות שפסק לטובתו של רוטנשטרייך בשני סעיפים, אישר בית המשפט לערעורים את רוב פסק דינו של בית המשפט המחוזי. היא הסכימה כי רוטנשטרייך ביצע הפרות אתיות חמורות וכי מגיע לו עונש חמור. עם זאת, היא הגיעה למסקנה כי הרחקה לצמיתות מלשכת עורכי הדין הייתה מוגזמת. במקום זאת, גזר בית המשפט על רוטנשטרייך 72 חודשי השעיה, בנוסף ל-56 חודשי מאסר על תנאי, קנס בסך 25 אלף שקל והוצאות משפט בסך 20 אלף שקל. השופט אמנון עמית כתב חוות דעת חולקת, בה הסכים עם פסק הדין וגזר הדין של בית המשפט המחוזי במלואם, וטען כי מעשיו של רוטנשטרייך כה חמורים עד כי יש להרחיקו לצמיתות מלשכת עורכי הדין.