ע"א 495/70
פסק-דין עליון
תקציר
התיק סובב סביב דירה שכורה בבת גלים בחיפה, בה התגוררו דיירת, גב' טובה הרמן, ולימים בעלה, מר יצחק צ'נגרי, שהפך לדייר מוגן לאחר מותו של הרמן. לאחר פטירתו של צ'אנגרי המשיכה אשתו, המערערת, להתגורר בדירה, מתוך אמונה שירשה את מעמד הדייר המוגן של בעלה. המשיב-בעל הבית, שבתחילה סבר אחרת, ביקש בהמשך לפנות את המערערת. בית משפט השלום דחה את תביעת המשכיר, אך בית המשפט המחוזי הפך החלטה זו. לאחר מכן ערער המערער לבית המשפט העליון. שופטי בית המשפט העליון, מני, לנדוי ועציוני, דחו פה אחד את הערעור וקבעו כי המערערת אינה דיירת מוגנת וכי לא נמנע מהמשיבים לפנותה. השופט מני קבע, כי סבריית המשיבים כי המערערת היא דיירת מוגנת מבוססת על אי הבנה של החוק ולפיכך מהווה מצג של דין ולא של עובדה, שאינה יכולה להצדיק טענת מניעים. השופטת לנדוי הסכימה כי טענת המניעה אינה מבוססת, שכן המערערת לא הוכיחה כל נזק שנגרם מההצגה. יתר על כן, השופט לנדוי הטיל ספק בתוקפה של ההבחנה בין טעויות בדין לבין טעויות עובדתיות. השופט עציוני הדגיש כי המערערת לא הביאה ראיות ליחסי שכירות ישירים או לשינוי לרעה כלשהו בעמדתה עקב התנהלות המשיב, שניהם נחוצים כדי להצדיק את הגנתה. השופטים הסכימו כי יש לדחות את הערעור והורו למערערת לשלם את הוצאות המשיב.
חקיקה מקושרת
ע"א 495/70 וילמה צ'נגרי נ' יהודית הלוי, עליון (9.9.1971)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.