ת"א 20334-03-15

תקציר

הסכסוך בין חברת הידראוליק טק בע"מ לבין החברה הצפונית לאיסוף אשפה נסוב סביב חוזה לשיפוץ מדחס והתקנתו על משאית חדשה. החברה טענה כי הידראוליק לא השלימה את העבודה במסגרת הזמן המוסכמת של 50 יום וביקשה פיצוי על העיכובים והעלויות הנוספות שנגרמו לה. הידראולית, לעומת זאת, טענה כי העבודה הייתה מורכבת מהצפוי וכי הלקוח גרם לעיכובים על ידי הוספת עבודה נוספת. השופט פתח בבחינת הראיות והטיעונים שהציגו הצדדים. הם מצאו כי יש לקבל את תביעת הלקוח ולדחות את תביעת הידראוליקה. השופטת הדגישה את משמעות ההסדר הפרוצדורלי אליו הגיעו הצדדים, לפיו קבוצת אלון תבחן את העבודה שנעשתה ותקבע מה יש לעשות להשלמת הפרויקט. השופטת לא קיבלה את ניסיונותיה של הידראוליק להתנער מהסכם זה, והדגישה כי הוא מגלם את המחלוקת כולה. השופטת התייחסה גם לטענת הידראוליק כי הלקוח הציג הסכם כתוב פיקטיבי, ומצאה אותו לא משכנע בשל היעדר ראיות ועדויות סותרות של עדי הידראוליק. מנגד, השופט קבע כי הראיות והעדויות של הלקוח אמינות יותר. לפיכך, קבעה השופטת כי ההסכם שהציג הלקוח הוא אותנטי. באשר להערכת קבוצת אלון, קיבלה השופטת את ממצאיהם וקבעה כי הידראוליקה לא סיימה את העבודה במסגרת הזמן המוסכמת. השופט שקל את טענותיה של הידראוליק לגבי מורכבות העבודה והאתגרים הלוגיסטיים, אך ציין כי הם לא העבירו נושאים אלה באופן פעיל או כנה ללקוח. לאחר שקבע את אחריותה של הידראוליקה, פנה השופט להערכת הנזקים. השופטת פסקה ללקוח את הסכומים ששילם לקבוצת אלון עבור השלמת העבודה, שהסתכמו ב-77,800 שקל, ועוד 90,000 שקל פיצוי מוסכם בגין האיחור, בסך כולל של 167,800 ₪. השופט דחה את התביעה נגד הנתבע עלי עבד אל-ר'אני באופן אישי, שכן הלקוח לא סיפק הצדקה מספקת לכך. עלי נדרש להחזיר רק סכום של 23,600 שקלים לפי ערבותו האישית. גם תביעתה של הידראוליק לפיצוי נוסף בגין העבודה השוטפת נדחתה, שכן לא הוכיחו כי העבודה נדרשה על ידי הלקוח. עם זאת, השופטת התירה ניכוי של 23,054 ₪ בגין שירותים שוטפים הניתנים על ידי הידראוליקה, כפי שהודה הלקוח. לאחר ניכוי זה, חושב סך הפיצוי המגיע ללקוח על סך של 155,166 ₪. השופט פסק גם הוצאות והוצאות, והורה להידראוליק לשלם לחברה לאיסוף אשפה בצפון 12,000 שקל הוצאות משפט, וכן להחזיר את הוצאות העד של הלקוח. בנוסף, הורה השופט להחזיר 20 אלף שקל שהופקדו על ידי עורך דינו של הלקוח בחשבון נאמנות. לבסוף, השופט העניק לצדדים את הזכות לערער על ההחלטה כעניין שבדין.