ע"ע 624/07

תקציר

התיק סובב סביב יחסי עבודה מורכבים ומחלוקת על סמכותו של בית הדין לדון בנושא. התובע, ישעיהו, הגיש תביעה לבית הדין לעבודה, בטענה ליחסי עובד-מעביד עם הנתבעות (שתי חברות) וביקש סעדים שונים מכוח דיני העבודה. עם זאת, במהלך ההליך חזר בו ישעיהו מעמדתו וטען כי התיק צריך להידון בבית משפט מחוזי ולא בבית הדין לעבודה. החברות עמדו על כך שלבית הדין לעבודה יש סמכות לדון בנושא. בית הדין המחוזי דחה את התביעה, בנימוק של היעדר סמכות עניינית. בערעור הכיר בית הדין באופיו החריג של המקרה, אך בסופו של דבר קבע כי לבית הדין לעבודה סמכות לדון בעניין. ההחלטה התבססה על כך שהתביעה נסובה סביב קיומם של יחסי עובד-מעביד, שעניינם מצוי בסמכותו הבלעדית של בית הדין לעבודה. כמו כן, חלק מהסעדים המבוקשים היו קשורים באופן חד משמעי לדיני עבודה. בית הדין הדגיש כי יש לבחון את מערכת היחסים בפועל בין הצדדים, ולא להסתמך רק על ההסכם הפורמאלי, במיוחד במקרים של דפוסי העסקה לא שגרתיים. בנוסף, ציין בית המשפט כי פיצול הדיון לשלבים נפרדים, כפי שביקש בא כוחו של ישעיהו, ראוי במקרה חריג זה להבטיח יעילות ולהימנע מסיבוכים מיותרים. בית הדין הציע כי בא כוחו של ישעיהו יוכל לבחור להמשיך את ההליכים בבית הדין לעבודה בדיון מפוצל או למשוך את התביעה, מה שיוביל לדחייתה, אך יבטל את הפסיקה הקודמת מטעמים שיפוטיים. בסיכומו של דבר, הערעור התקבל, והתיק הוחזר לבית הדין האזורי על מנת שיקבע את קיומם של יחסי עובד מעביד, ובכך יכריע בשאלת הסמכות. המשיבים חויבו לשאת בהוצאות הערעור ובשכר טרחת עורך דין.