בר"מ 7680/16

תקציר

המבקשים, המנהלים את סמינר אפעל, מעורבים במחלוקת עם העירייה על גובה הארנונה שהם חייבים עבור חניון צמוד לסמינר. המחלוקת נסובה סביב פרשנות צו הארנונה של עיריית רמת גן לשנת 2012, הקובע את שיעור הארנונה על משטחי חניה. לטענת המבקשים, כוונת הצו היא לגבות 27.78 ₪ עבור כל 25 מ"ר, ובסך הכל 1.11 ₪ למ"ר. מנגד, העירייה דורשת תשלום של 27.78 שקל למ"ר. הנושא הובא תחילה בפני ועדת הערר לארנונה של עיריית רמת גן, שצידדה בעירייה, מה שהוביל את המבקשים להגיש ערעור לבית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב-יפו, שם נדחתה תביעתם שוב. בית המשפט לעניינים מנהליים נימק את החלטתו בנוסח הכולל ובטבלת סיכום בצו הארנונה, לפיה שיעור המס הוא 27.78 ₪ למ"ר. לאחר מכן הגישו המבקשים בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, בטענה כי פסקי הדין הקודמים סותרים את נוסח צו הארנונה וכי העירייה נוהגת במיסוי מפלה. עם זאת, שופט בית המשפט העליון, השופט י' שייצר, קבע כי הבקשה אינה עומדת בקריטריונים לערעור "גלגול שלישי", דבר המחייב העלאת סוגיה עקרונית מעבר למקרה הספציפי. השופט שייצר הסכים כי נוסח צו הארנונה אינו ברור ויש לשנותו, אך לא מצא הצדקה להבהרות נוספות לאחר שני פסקי דין קודמים. מכאן, שבקשת רשות הערעור נדחתה ללא צו להוצאות.