ת"א 25502-04-20

תקציר

התביעה נגד מקס איט פיננסים בע"מ (מקס), חברה לניהול כרטיסי חיוב, והלל צ'רנינסקי (האב), שהיה לקוח של מקס, וכן נגד בנו, בן צ'רנינסקי (הבן), שהחזיק גם הוא בכרטיס אשראי אצל מקס. הבן תובע את מקס על פיצויים בסך 241,210 שקל, בטענה שפרטיותו נפגעה כאשר מקס חשף מידע סודי אודותיו במהלך תביעה לתביעות קטנות שהגיש אביו. המידע האמור כלל את העובדה שהבן הוא לקוח של מקס, יחד עם שם המשתמש שלו והתשובות לשאלות אבטחה. טענות הבן היו כי מעשיו של מקס היוו פגיעה בפרטיותו לפי חוק הגנת הפרטיות, וכי מקס פעל בחוסר תום לב וברשלנות. מקס הגנה על מעשיה וטענה כי גילוי מידע מוגן לפי סעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע, כפי שאירע במסגרת הליך משפטי. יתר על כן, מקס טענה כי כל פגיעה בפרטיות הייתה מוצדקת שכן היא נעשתה בתום לב כדי להגן על האינטרס הלגיטימי שלה, וכי לא נגרם נזק לבן. בסופו של דבר, השופט פסק לטובת מקס, דחה את תביעת הבן בגין אי הוכחה, והורה לבן לשלם למקס הוצאות בסך 7,000 שקל.