LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

המ"ש 13308-11-25

החלטה תעבורה ירושלים

📋
מספר הליך13308-11-25
📂
סוג הליךהמ"ש
📅
תאריך15 בינואר 2026
🏛️
בית משפטתעבורה
📍
מחוזירושלים
⚖️
סוג החלטההחלטה
👥
צדדיםזינה עקל נ. מדינת ישראל
👨‍⚖️
שופטיםמיכל שביט

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים: **ניתוח משפטי של החלטת בית משפט השלום לתעבורה בירושלים (המ"ש 13308-11-25 זינה נ' מדינת ישראל ואח')** **מבוא:** פסק הדין עוסק בבקשת המבקש (זינה עקל) להארכת מועד להישפט, לאחר שהגיש את בקשתו באיחור. עיקר ההחלטה מתמקד בניתוח התנאים הנדרשים להארכת מועד לפי חוק סדר הדין הפלילי, התשמ"ב-1982, ובחינת קיומם של נימוקים מיוחדים או מניעה שלא הייתה תלויה במבקש. **עקרונות משפטיים מרכזיים:** 1. **הארכת מועד להישפט – תנאים יסודיים:** * החלטת בית המשפט מתבססת על סעיפים 230 ו-229(ה) לחוק סדר הדין הפלילי. סעיפים אלו קובעים כי ניתן להאריך את המועד להישפט גם אם הבקשה הוגשה באיחור, אך זאת רק במקרים חריגים. * **שני מסלולים עיקריים להארכה:** * **מניעה שלא הייתה תלויה במבקש:** במקרה בו נגרמה אי-הגשה במועד עקב "סיבות שלא היו תלויות במבקש ושמנעו ממנו להגישה במועד והיא הוגשה מיד לאחר שהוסרה המניעה". * **נימוקים מיוחדים אחרים:** לרבות מצב בו ייגרם למבקש "עיוות דין". * **הלכת סאלם (רע"פ 8427/17):** בית המשפט מפנה לפסיקה חשובה זו, אשר קובעת כי "עיוות דין" הוא נימוק המצדיק הארכת מועד. הגם שנקבע כי זהו נימוק, ההחלטה מבהירה שבמקרה הנדון, לא הוכח כי מתקיימות נסיבות המצדיקות את קבלת הבקשה. 2. **מהימנות הכחשת מסירה ועדות מפי השמועה:** * טענת המבקש כי לא ידע על הודעת תשלום הקנס, על אף שאשתו חתומה על אישור המסירה, נדחתה. * **עדות מפי השמועה:** בית המשפט קובע כי טענות המבקש לגבי הכחשת אשתו את קבלת ההודעה, ללא צירוף תצהיר מטעמה, מהוות עדות מפי השמועה. עדות כזו, לבדה, אינה מהווה בסיס מספק לזימון המוסר לחקירה או לקבלת הבקשה. * **חוסר מהימנות של הכחשה גרידא:** גם אם אדם מכחיש מסירה, אין בכך בהכרח כדי לפגוע במהימנות המסירה. העובדה שהמוסר איתר את האישה בכתובת המבקש, והיא אף נרשמה על אישור המסירה, מחזקת את אמינות ביצוע המסירה. 3. **חובת עדכון כתובת – עיקרון יסודי בדיני תעבורה:** * החלטה זו מדגישה באופן מובהק את חובתו של אזרח לעדכן את כתובתו במשרד הפנים ובגורמי רישום הרלוונטיים (כגון גורמי תעבורה). * **פסיקה מנחה (שי שלום מימוני, רע"פ 8626/14, רע"פ 1673/15, רע"פ 2096/07):** בית המשפט מפנה לשורת פסקי דין המבססים את העיקרון לפיו אדם שלא דאג לעדכן את כתובתו אינו יכול להלין אלא על עצמו. חובה זו כוללת גם את הצורך לדאוג שכתובתו תאפשר קבלת כתבי בית דין, באמצעות אמצעים כמו תיבת דואר. * **יישום במקרה הנדון:** מכיוון שההודעה נשלחה לכתובתו הרשומה והמעודכנת של המבקש, והוא לא עדכן את כתובתו במקרה של פרידה מאשתו, הרי שהוא נושא באחריות לאי-קבלת ההודעה. 4. **מיד לאחר הסרת המניעה – דרישה מהותית:** * גם אם מתקבלת הטענה כי הייתה מניעה מסוימת, הדרישה היא שהבקשה תוגש "מיד לאחר שהוסרה המניעה". * **שיהוי בהגשת הבקשה:** המבקש ידע על הודעת הקנס לכל המאוחר ביום 30.07.25, מועד הוצאת גיליון "מידע לנהג". אולם, בקשתו להישפט הוגשה רק ב-27.11.25, כחודשים וחצי לאחר מכן. שיהוי זה, גם אם היו נסיבות מקלות כלשהן, מהווה עילה מספקת לדחיית הבקשה. 5. **עיוות דין – הגדרתו וגבולותיו:** * בית המשפט בוחן האם ייגרם למבקש "עיוות דין". * **"אחר נהג" אינו עיוות דין:** נקבע כי טענת "אחר נהג" (טענה שמישהו אחר נהג ברכב) אינה מהווה כשלעצמה עילה ל"עיוות דין" המצדיק הארכת מועד. הדבר נכון גם כאשר ישנה תשתית ראייתית לכאורה לכך שאדם אחר נהג, כפי שבא לידי ביטוי בפסיקת קורנפלד (רע"פ 7839/08). * **הזמן להצביע על הנהג האחר:** במקרים כאלו, על הנהג להצביע על זהות הנהג הנטען במועדים הקבועים בחוק. אי-עשיית כן, כפי שקרה במקרה זה, אינה מובילה בהכרח לעיוות דין. 6. **סופיות הדיון – עיקרון על:** * בית המשפט מדגיש כי יש לתת ביטוי לעיקרון "סופיות הדיון". משמעות הדבר היא שאין להאריך מועדים כדבר שבשגרה, אלא רק במקרים חריגים ומוצדקים. * **אינטרס ציבורי:** האינטרס הציבורי בקידום הליכים משפטיים ובהבטחת סופיותם גובר על נסיבותיו האישיות של המבקש, כאשר אין צידוק מהותי לאיחור. **חידושים ודגשים בפסק הדין:** * **הדגשת חובת עדכון הכתובת:** פסק הדין מחזק ומדגיש את החשיבות המכרעת של עדכון כתובת, וכי אי-עמידה בחובה זו מונעת טענות בדבר אי-קבלת הודעות. זהו חידוד של הפרקטיקה המשפטית בנוגע לדרך שבה גורמי אכיפה יכולים להסתמך על כתובות רשומות. * **מסגור מדויק של "עיוות דין":** ההחלטה מבהירה ש"עיוות דין" אינו מונח פרוץ, ובמיוחד במקרים של טענת "אחר נהג", יש לבחון אם אכן נגרם נזק ראייתי או פרוצדורלי בלתי הפיך לנאשם. * **התמודדות עם שיהוי:** ההחלטה מראה כי גם אם ניתן היה לטעון למניעה, השיהוי הניכר בהגשת הבקשה לאחר הסרת המניעה (כביכול) מהווה עילה מספקת לדחיית הבקשה. * **הגבלת שימוש בעדות מפי השמועה:** ההחלטה מבהירה שטענות המבוססות על אמירות של צדדים שלישיים, ללא אימות באמצעות תצהיר, יתקשו לשכנע את בית המשפט, במיוחד כאשר מדובר בחומר ראיות שנמסר כבר. **סיכום:** בית המשפט דחה את בקשת המבקש להארכת מועד להישפט, תוך שהוא מבסס את החלטתו על מספר עקרונות יסוד: העדר הוכחת מניעה שלא הייתה תלויה במבקש, אי-הגשת הבקשה מיד לאחר הסרת המניעה (כביכול), שיהוי משמעותי בהגשת הבקשה, והעדר הוכחה לכך שייגרם למבקש עיוות דין. בנוסף, ההחלטה מדגישה את החובה החוקית לעדכן כתובת ואת עקרון סופיות הדיון. פסק הדין משקף גישה מחמירה יחסית בבחינת בקשות להארכת מועד, תוך שימת דגש על אחריותו של האזרח לפעול בהתאם לחובותיו החוקיות.

חקיקה מקושרת

חוק סדר הדין הפליליחוק עדכון כתובתפקודת התעבורה

המ"ש 13308-11-25 זינה עקל נ. מדינת ישראל, תעבורה (15.1.2026)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית