פל"א 14739-10-18

תקציר

הנאשם הורשע בשורה של עבירות הקשורות לנהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רישיון ועבירות ביטוח. ההרשעה התבססה על הודאתו של הנאשם עצמו. לאור עברו התעבורתי הקודם של הנאשם – שלוש הרשעות קודמות בעבירות דומות – קבע בית המשפט כי מדובר בעבריין תנועה סדרתי. ערכי החוק בסיכון כללו את בטיחות משתמשי הדרך וציות לצווי בית המשפט. ההגנה ביקשה עונש מאסר על תנאי, בטענה כי מאסר בפועל ינציח את מעגל השימוש בסמים של הנאשם. עם זאת, בית המשפט בחר בענישה מחמירה יותר, בהתחשב בחוסר שיתוף הפעולה של הנאשם ובסיכון המשמעותי לפגיעה חוזרת. גזר הדין כלל 10 חודשי מאסר בפועל, ובמקביל 8 חודשי מאסר על תנאי שנגזרו עליהם, 4 שנות פסילת נהיגה, 12 חודשי מאסר על תנאי, קנס בסך 1,500 שקל והתחייבות כספית בסך 5,000 שקל. בית המשפט התחשב בהודאתו של הנאשם, במצבו התעסוקתי ובחלוף הזמן מאז ביצוע העבירה, שהתרחשה בשנת 2018. פסק הדין נועד להעביר מסר מרתיע ולהטיל עונש הולם, והנאשם חויב להתחיל לרצות את עונשו בפברואר 2022. פסק הדין גם פירט את ההשלכות של אי עמידה בתנאים שנקבעו.