ע"פ 1825/14

תקציר

ערכאת הערעור החליטה לדחות את הערעור על חומרת העונש, שהוטל בעקבות הרשעתו של המערער בהפקרה מודעת לאחר פגיעה לפי חוק פקודת התעבורה המתוקן. התיקון, שהחמיר את הענישה, מבחין בין נטישה רשלנית לנטישה מודעת, ומטיל עונשים חמורים יותר על האחרונים. במקרה דנן, תוך הכרה בכך שהמערער לא גרם לתאונה והסגיר עצמו מרצון, עמד בית המשפט על כך שנסיבות מקלות אלה נלקחו בחשבון כבר בעת מתן גזר הדין. נלקחו בחשבון גם נסיבותיו האישיות של המערער, לרבות חרטותו, גילו הצעיר ועברו הנקי, והובילו לגזר דין ברף התחתון של טווח הענישה שנקבע. בית המשפט לא מצא עילה להתערב יתר על המידה או לקבל המלצות לעונש מופחת משירות המבחן, תוך שימת דגש על תפקידו המייעץ. משכך, אישר בית המשפט את גזר הדין, דחה את הערעור, והורה למערער להסגיר את עצמו למאסר עד ליום 6.8.2014 בבית המעצר ניצן, תוך תיאום פרוטוקולי הכניסה עם שירות בתי הסוהר.