ת"א 1027/99

תקציר

התובע, שנפגע בתאונת דרכים בשנת 1996, תובע את הנתבע לפיצויי נזקי גוף לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. הנתבעת אינה חולקת על חבותם, אך גובה הפיצוי נתון לוויכוח. נזקי התובע כוללים פגיעות ראש, אובדן הכרה והתקפים אפילפטיים. היא אושפזה מספר פעמים בשל פציעות אלה ומצבה הפיזי והנפשי. מומחים רפואיים שמונו על ידי בית המשפט קבעו כי לתובע נכות לצמיתות בשיעור של 50%. בית המשפט מסכים עם חוות דעת המומחים ומטיל על הנתבע אחריות לנזקי התובע כתוצאה מהתאונה. השופטת מחשבת את הפיצוי בסך 1,993,902 ₪ לאחר התחשבות בנכות התפקודית של התובע, אובדן השתכרות בעבר ובעתיד, זכויות סוציאליות, פנסיה, עזרה בבית, כאב וסבל, הוצאות רפואיות, הוצאות נסיעה וניכויים בגין תשלומים תכופים ופנסיה ממבטחים. בנוסף, 171,867 ₪ יוקפאו בחשבון מיוחד כדי לאפשר לתובע לתבוע קצבת נכות כללית מהמוסד לביטוח לאומי. אם תביעתה תצליח, סכום זה ישמש למימוש זכויות המכון; אם לא, הוא ישולם לתובע. יתרת סכום הפיצוי, 1,508,261 ₪, תוגדל ב-13% שכר טרחת עורך דין ומע"מ כנדרש בחוק.