ת"א 536/04

תקציר

התובע, שהיה מעורב בתאונת דרכים, והוריו הגישו תביעה לפיצויים מקרן קרנית לפיצוי נפגעי תאונות דרכים. התביעה הוגשה גם נגד כלל חברה לביטוח בע"מ (כלל), אשר ביטחה את הטנדר שהתנגש ברכבו של התובע. הרכב בו נהג התובע בעת התאונה היה בבעלות אביו וללא ביטוח תקף. קרנית טענה כי לתובע, כנהג שאינו מבוטח, אין זכות תביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. כלל טענה כי התובעת יכולה לתבוע מכוח החריג הקבוע בסעיף 7א לחוק הפיצויים, המאפשר לנהגים לתבוע פיצויים אם נהגו ברשות הבעלים, לא ידעו על היעדר ביטוח, ולא היה זה סביר שהם ידעו. עם זאת, השופטת פסקה לטובת קרנית, בקובעה כי מאחר והתובע הוא המשתמש והבעלים היחיד של הרכב, הוא מחויב למלא אחר דרישת הביטוח. השופטת קבעה כי סעיף 7א חל על נפגעים שאינם הבעלים או המחזיקים ברכב וכי מעמדו של התובע כמשתמש ובעלים בלעדי פירושו שהיה עליו להבטיח את ביטוח הרכב. בנוסף, השופטת מצאה כי התובע אמנם לא ידע על היעדר הביטוח, אך אין זה סביר שהוא לא ידע, מה גם שהביטוח פקע שישה ימים לפני התאונה. השופטת הדגישה את חשיבות אימות הכיסוי הביטוחי וציינה כי הסתמכותו של התובע על אביו שיטפל בעניין הביטוח אינה מוצדקת. בעקבות זאת נדחתה התביעה נגד קרנית, וכלל חויבה לשלם לקרנית הוצאות בסך 10,000 שקל.