ת"א 19538-04-13

תקציר

התיק נסוב סביב הסכם שותפות שנחתם בין שני בני זוג מבוגרים, התובעים והנתבעים, אותו מבקשים התובעים לבטל. לטענת התובעים, הם נקלעו למצוקה עקב שותפויות קודמות ומצבה הבריאותי הרעוע של התובעת מס' 2, שלא הותיר להם ברירה אלא לקבל את תנאי הנתבעים. הנתבעים, שהיו מודעים היטב למצבם של התובעים, ניצלו את חולשתם ועושקתם כדי להכתיב את תנאי ההסכם, שהיו גרועים באופן בלתי סביר מהמקובל. לפיכך, טוענים התובעים כי יש לבטל את הסכם השותפות מכוח סעיף 18 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973, המאפשר ביטול חוזה מחמת עושק. בנוסף, התובעים מאשימים את הנתבעים במעילה, מצג שווא רשלני והפרת חוזה, מבקשים פיצוי הפסדים כתוצאה מהפסקת הפעילות העסקית וחובות הקשורות למס. בתוך כך, הנתבעים תובעים תביעה שכנגד בדרישה לפיצויי קיום והשבת השקעתם בשותפות. לאחר ניתוח הראיות והעדויות, השופטת מסכימה עם התובעים. הם אכן היו במצב של מצוקה, והנאשמים ניצלו פגיעות זו לטובתם. תנאי הסכם השותפות היו מוטים באופן בלתי הוגן לטובת הנתבעים. לפיכך, השופט פוסק לטובת התובעים, מבטל את הסכם השותפות מחמת עושק ודוחה את התביעה שכנגד של הנתבעים. זאת ועוד, טענות התובעים למעילה, מצג שווא רשלני והפרת חוזה נדחות אף הן מחוסר ראיות מספיקות. עם זאת, השופטת דוחה גם את טענות התובעים להפסדים הקשורים להפסקת עסקים וחבויות מס, שכן אלה לא הוכחו. לאור התוצאה חויבו הנתבעים לשלם לתובעים הוצאות משפט בסך 20,000 ₪ ושכר טרחת עורך דין.