סע"ש 59526-06-13

תקציר

התובע, פועל בניין, תבע את מעסיקו, הנתבעת, בתשלומים שונים הקשורים להעסקתו. אלה כללו פיצויי פיטורים, שכר עבור ארבעת חודשי העבודה האחרונים, פיצוי בגין הלנת שכר, תשלום עבור פדיון חופשה שנתית, תשלום עבור דמי הבראה ופיצוי בגין היעדר הפרשה לקרן פנסיה, והנתבע תבע נגדית תשלומים שהתובע ביצע לכאורה ללא אישורו. השופטת פסקה לטובת תביעות התובע לשכר עבור החודשים ינואר ופברואר 2013, שהסתכמו ב-12,750 שקל; פיצוי בגין אי הפרשה לקרן פנסיה בסך 22,076 שקל; דמי הבראה בסך 6,624 ש"ח; ותשלום עבור פדיון חופשה שנתית בסך 11,050 ₪. סכומים אלה היו אמורים לשאת הפרשי הצמדה וריבית כנדרש בחוק החל מיום 1.3.2013. עוד קבעה השופטת כי אין הצדקה לתביעת הנתבעת כנגד התובע בגין גניבה לכאורה ונטילת כספים ללא רשות, למעט הלוואה בסך 44,488 ₪ שהתובע הודה בלקיחה. משכך, חויב הנתבע לשלם לתובע את ההפרש בין הסכומים שנפסקו לתובע לבין סכום ההלוואה. שני הצדדים חויבו לשאת בהוצאות המשפט שלהם. השופט ציין גם את הסכסוך הקשה והמר בין האחים, שנמשך מספר שנים, ושיבח את עורכי הדין של שני הצדדים על יחסם הידידותי וההוגן זה לזה. לשני הצדדים הייתה זכות לערער על ההחלטה בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.