ע"א 10619-08-11

תקציר

המשא ומתן בין המערערת לבין המשיב בדבר הארכת חוזה החכירה לא הניב חוזה מחייב בהיעדר הסכם חתום. בית המשפט מצא כי הצדדים התכוונו שהחוזה יהיה מחייב בחתימה, ומשלא נחתם, הוא לא הגיע לבשלות. בעוד שפרישתה של המשיבה מהמשא ומתן לא נעשתה בחוסר תום לב, בית המשפט מצא כי המשיבה הפרה את חובת תום הלב בכך שלא גילתה למערערת את הסיבה האמיתית להסתלקותה - הנטל הכלכלי הכרוך בהכנת הנכס המושכר לקבלת רישיון עסק. עם זאת, הפרה זו לא הצדיקה פסיקת פיצויי קיום שנטענו על ידי המערערת, והערעור נדחה. גם בקשות שני הצדדים להוצאות נדחו. בית המשפט הדגיש כי חובת תום הלב במשא ומתן אינה מחייבת צד להעדיף את האינטרסים של הצד השני על פני האינטרסים שלו וכי משא ומתן הוא חלק חיוני מחיי המסחר, שאין להגבילו שלא לצורך. ההחלטה התקבלה פה אחד בין השופטים.