ת"א 70766-07-18

תקציר

התובעים, שבבעלותם חלקות אדמה, תבעו את רשות המים על כך שלא סיפקה מים לאדמותיהם לאחר שהבאר שלהם נאטמה. התובעים טענו כי רשות המים התרשלה בכך שלא אפשרה להם לקבל מים ממקורות אחרים ועיכבה את ההליכים הנדרשים לחיבורם לתאגיד המים. רשות המים, מנגד, טענה כי היא אינה אדישה לבקשות התובעים וכי העיכוב בחיבור אספקת המים נבע מחוסר שיתוף פעולה מצד התובעים ואי עמידה בתנאים הנדרשים. בית המשפט הסכים עם עמדת רשות המים, וקבע כי היא לא התרשלה כלפי התובעים וכי התובעים עצמם גרמו לעיכוב בכך שלא פעלו במלוא המרץ לקידום פתרון לחיבור המים. רשות המים לא הייתה ספקית מים ולא יכלה להטיל עליה אחריות לאספקת המים של התובעים. תפקידה היה להסדיר את משק המים, והיה לה שיקול דעת רחב בהחלטה על חיבורי מים. עוד קבע בית המשפט כי הרשות שקלה את בקשות התובעים והשיבה להן באופן סביר ומהיר. כמו כן, הרשות לא הייתה מחויבת לחבר את התובעים למקור מים; תחת זאת, הייתה זו אחריותם של התובעים למלא אחר התנאים הנדרשים למימוש זכותם למים. התנהלות התובעים, שהתאפיינה בהיעדר עניין אמיתי בחיבור לתאגיד המים ובהעדפת שליטה בקידוח משלהם, תרמה משמעותית לעיכוב. לפיכך נדחתה תביעת הנזיקין נגד רשות המים, והתובעים חויבו לשלם לנתבעת הוצאות בסך 25,000 ₪.