ע"ע 36773-06-16

תקציר

הערעור מתקבל תחילה משום שבית הדין האזורי לא קיים דיון ולא קבע ממצאים עובדתיים ביחס לתביעות לפי חוק עבודת נשים וחוק שוויון, שהוא עילה מוצדקת להחזיר את התיק לבית הדין האזורי. שנית, המערערת לא זנחה את טענותיה לפי חוק עבודת נשים וחוק השוויון למרות שלא הוזכרו במפורש. שלישית, מרבית טענות החברה בדבר ליקויי התפקוד של המערערת הועלו לאחר שהודיעה על הריונה, והליקויים שהוכחו היו מינוריים ולא הצדיקו פיטורים. לפיכך, ההחלטה לפטר את המערערת או להוציא אותה לחופשה כפויה הייתה בניגוד לחוק עבודת נשים. בגין הפרה זו חויבה החברה לשלם למערער 11,250 ₪. כמו כן, פעולות החברה הפרו גם את חוק השוויון. המערערת הצליחה להעביר את נטל השכנוע לחברה, שלא הציגה ראיות מספיקות להוכיח כי פעלה בניגוד לחוק השוויון. הצטברות הנסיבות הבאות משכנעת את בית המשפט כי החלטת החברה הושפעה מטעמים מפלים: סמיכות הזמנים שבהם הודיעה המערערת על הריונה ומועד תחילת החברה בהליך פיטוריה או הוצאתה לחופשה כפויה; טענותיה המופרכות של החברה וטענותיה הבלתי מבוססות כנגד המערערת; אמירה סטריאוטיפית של בעל החברה; וכותרת ההודעה ששלח הבעלים לעורך דינו בדבר הריונה של המערערת. בגין הפרה זו חויבה החברה לשלם למערער כפיצוי בסך 20,000 ₪ בנוסף להוצאות המשפט בסך 6,500 ₪.