בג"צ 6728/06

תקציר

בית המשפט דחה את העתירה שערערה על החלטת הממשלה להקים ועדת חקירה ממלכתית במקום ועדת חקירה ממלכתית שתחקור את ההתנהלות במהלך הלחימה בלבנון. השופט גרוניס, בשיתוף פעולה עם המשנה לנשיא א' ריבלין והשופטים א' חיות וש' ג'ובראן, טען לריסון שיפוטי וקבע כי ההחלטה מצויה בגדר שיקול דעתה של הממשלה ואינה מהווה ניגוד עניינים או חוסר סבירות. למרות דעתה השונה של השופטת א' פרוקצ'יה, שהצביעה על פגמים במינוי חברי הוועדה והצביעה על ניגודי עניינים פוטנציאליים, הדגיש גרוניס כי החוק הישראלי תומך במקרים שבהם גם מי שממנה חוקרים יכול להיות נתון לביקורת. הוא ציין כי החלטות כרוכות פעמים רבות בשיקולים מורכבים וכי החוק אינו שולל לחלוטין תרחישי ניגוד עניינים, במיוחד כאשר מדובר בשיקולים מוסדיים ולא אישיים. בנוסף, טען גרוניס כי הבחירה של הממשלה בין סוגים שונים של ועדות חקירה אינה צריכה להיחשב בלתי סבירה, שכן החלטות כאלה הן פוליטיות יותר באופיין ואינן פוגעות ישירות בזכויות האדם של הפרט. פסק הדין הדגיש את העיקרון לפיו אל לבתי המשפט להחליף את שיקול דעתם בשיקול דעתן של רשויות מנהליות אלא אם כן הדבר נחוץ לחלוטין, נקודה המודגשת באמצעות השוואות לתפקידו של בית המשפט בהקשרים של זכויות אדם. למרות דעות שונות מהשופטים פרוקצ'יה, נאור ורובינשטיין, הרוב תמכו בהחלטה, וסימנו רגע משמעותי של ריסון שיפוטי, חיזוק הפרדת הרשויות ותמיכה בפררוגטיבה של הממשלה בבחירת מנגנון החקירה. פסק הדין אישר בסופו של דבר את הלגיטימיות של החלטת הממשלה והמחיש את האיזון העדין שעל בתי המשפט לקיים בין שיקול דעת אישי לבין מנדטים משפטיים.