רע"מ 36871-06-21

תקציר

אזרח ישראלי שנישאו לאזרח ירדני בשנת 2011 הגיש בקשה לאיחוד משפחות כדי שבן זוגו יוכל לקבל אשרת א/5 כדי להצטרף אליו בישראל. לזוג חמישה ילדים. במקביל לבחינת בקשתם, הואשם האזרח הירדני בביצוע העבירה של רכישה או החזקה של אמצעי לחימה. בעקבות זאת החליט משרד הפנים לדחות את בקשתם וביקש מבן זוגו של המבקש לעזוב את ישראל בתוך 14 יום בשל שיקולי ביטחון. המבקשים ערערו על החלטה זו לבית הדין לעררים וביקשו סעד זמני לאזרח הירדני, שנדחה משום שהגיע למסקנה כי לא ניתן לשלול את מסוכנותו לציבור ומאזן הנוחות העדיף את זכות הציבור לביטחון על פני זכותו של המבקש לחיי משפחה בישראל. לאחר מכן הגישו המבקשים בקשה לחופשה כדי לערער על דחייה זו לבית המשפט המחוזי. עם זאת, בית המשפט דחה את בקשתם, בנימוק של שיקול דעתו של בית הדין הפרוצדורלי במתן סעד זמני והיקף ההתערבות המצומצם בהחלטות בית הדין לעררים בענייני הגירה. בנוסף, קבע בית המשפט כי החלטת משרד הפנים הייתה חוקית, בהתבסס על ראיות מנהליות המבססות את מסוכנותו של המבקש ואת היעדר פגיעה ממשית במבקשים אם לא יינתן סעד זמני. מאחר שהסעד הזמני נועד לשמר את המצב הקיים, ולמבקש אין כיום אשרת א/5, הגיע בית המשפט למסקנה כי אין הצדקה למתן רשות ערעור, במיוחד בהתחשב בסיכונים לשלום הציבור. לפיכך, בקשת רשות הערעור נדחתה, והמבקשים חויבו לשלם את הוצאות משרד הפנים.