עת"מ 9246-10-17

תקציר

החלטת ועדת המכרזים להגביל את השתתפותו של נותן שירות במכרז היא סבירה ועובדתית. חששה של הוועדה מפני פגיעה אפשרית בטוהר השירות, כמו גם הרצון לעודד תחרות, הם שיקולים לגיטימיים. הגבלה זו אינה מוחלטת שכן היא חלה רק על אזור גיאוגרפי מסוים, וספק השירות עדיין יכול להתחרות באזורים אחרים. בפסק הדין מוזכר גם מקרה דומה, רושדי נסראדין נ' א.נ. הר עופר, התומך בתפיסה כי לגוף כמו המשיב יש זכות ליישם מדיניות שמטרתה לשפר את היעילות והיושרה, במיוחד כאשר מדובר בספקי שירותים ארוכי טווח. ההחלטה נתפסת כאמצעי מאוזן ומידתי, ובית המשפט מסכים כי זכותה של המשיבה לפקח ולקבוע כללים לקבלנים המועסקים על ידה. בהתחשב בשיקולים אלה, העתירה להתערב בהחלטת ועדת המכרזים נדחית, והעותר חויב לפצות את המשיב בגין הוצאותיו המשפטיות, בצירוף 55,000 ₪ נוספים שכר טרחת עורך דין.