ע"א 66994-05-22

תקציר

פסק הדין המדובר נובע מסכסוך בין הגב' ברוריה איתי לבין עורך דינה, עו"ד אפרים פרומוביץ, בנוגע לעסקת מקרקעין. איתני היה בעל בית בבאר שבע ושכר את פרומוביץ' שיעזור לה למכור את הנכס. הרוכש, רון לאודר, הציע 2.2 מיליון שקל לאחר מס, על בסיס הערכתו של פרומוביץ' את מס השבח ב-165 אלף שקל. עם זאת, רשויות המס סיווגו את הבית באופן שונה והטילו מס גבוה בהרבה, וכתוצאה מכך הרווח הנקי היה נמוך מהצפוי. איתני תבע את פרומוביץ בגין רשלנות מקצועית, ותבע פיצוי בגין הפרש המס, עוגמת נפש ופיצויים עונשיים. בית משפט השלום מצא את פרומוביץ' התרשל במילוי תפקידו המקצועי כלפי איתני, אך דחה את מרבית טענותיה. בית המשפט פסק לאיתני 30,000 ש"ח בגין עוגמת נפש וחייב את פרומוביץ לשלם סכום זה, לצד 6,000 ש"ח הוצאות משפט. שני הצדדים ערערו על פסק הדין. פסק דינה של ערכאת הערעור הוא כדלקמן: ראשית, ערעורו של פרומוביץ לדחות את האישום של עוגמת נפש מתקבל מאחר שאיתני לא העיד ולא הביא ראיות למצוקה, ונזק כזה אינו מונח באופן אוטומטי. לאחר מכן, בית המשפט מחליט פה אחד שלא להתערב בפסיקות הערכאה הנמוכה יותר בנוגע לפיצויים עונשיים ושכר טרחה. באשר להפרש המס, פסקו השופטים לטובת איתני, וקבעו כי רשלנותו של פרומוביץ גרמה במישרין להפסד. דעת הרוב, שניתנה על ידי סגן הנשיא ואגו, הגיעה למסקנה כי האשמה התורמת של איתני צריכה להישאר על כנה, ומייחסת לה 20% מהאשמה. השופט דנינו, בהסכמה, אינו מייחס כל פגם לאיתני, ומציין את יחסי עורך דין-לקוח ואת זכותו של הלקוח להסתמך על מומחיותו של עורך דינו. גם השופטת גילת-כהן מסכימה עם דעת הרוב בנקודה זו, ומוצאת את מודעותו וחלקו הפעיל של איתני בעסקה מכריעים. לבסוף, ערעורו של פרומוביץ על תשלום פיצויים בגין עוגמת נפש מתקבל, וחיוב זה מבוטל. מומלץ לצדדים לקזז את הסכומים המתקבלים. בנוסף, נדרשים פרומוביץ והמבטחת שלו לשלם את הוצאותיה של איתני בערעור, בסך 10,000 ש"ח, ולהשיב את הבטוחות שהפקידה. ההחלטה מתפרסמת, והצדדים מקבלים הודעה על האפשרויות העומדות בפניהם לערעור נוסף.