ד"מ 39348-09-20

תקציר

התובע, מר אספור רפאל, תבע את הנתבעת, טופ מדיה ג'נריישן, על שכר שלא שולם. מר רפאל טען כי הופנה לגב' סיון ויצמן, אשר הצהירה כי היא עובדת מטעם טופ מדיה ג'נריישן והציעה לו עבודה בחברה. מר רפאל חתם עם הנתבעת על חוזה העסקה, בו פירט את שכרו השעתי, החזרי נסיעות ועמלות מכירות. לדברי מר רפאל, הוא עבד אצל הנתבעת כנציג שירות טלפוני במשך 15 יום אך לא קיבל שכר עבור עבודתו. מנגד, הנתבעת טענה כי החוזה זויף וכי הם מעולם לא העסיקו את מר רפאל. עוד טענו כי גב' ויצמן אינה נציגתם ואין לה סמכות להעסיק מטעמם. בית המשפט בחן את הראיות והעדויות שהציגו הצדדים. הם פסקו לטובת התובע, והגיעו למסקנה כי הצליח להוכיח את טענתו. בית הדין קיבל את טענתו של מר רפאל כי הוא מועסק על ידי טופ מדיה ג'נריישן וכי חוזה ההעסקה שהציג תקף. בנוסף, בית המשפט מצא כי גב' ויצמן לא הייתה מעסיקתו הישירה של מר רפאל, אך אכן עבדה מטעם הנתבעת. הנתבע לא הביא ראיות מספיקות לתמיכה בטענת הזיוף או בגרסתו לאירועים. משכך, הורה בית המשפט לנתבעת לפצות את מר רפאל בגין שכרו, החזריו והוצאותיו הנוספות, בסך 2,044.25 ₪, בתוך 30 יום. בינתיים, התביעה שכנגד שהגיש הנתבע נדחתה מחוסר ראיות מספיקות לתמוך בה. לשני הצדדים ניתנה רשות לערער על ההחלטה בתוך 15 יום.