עמ"ה 1045/01

תקציר

פסק הדין דוחה את ערעורו של נישום שערער על שומות המס שניתנו לו לשנים 1995, 1996 ו-1997 על בסיס הגדלת הון בלתי מוסברת. בית המשפט מצא כי המערער לא הביא ראיות מספיקות כדי להסביר את הפרשי ההון המשמעותיים בין שתיים מהצהרות ההון שלו. בהיעדר כל תיעוד תומך, לא יכול היה בית המשפט לקבל את טענת המערערת בדבר החזקת יהלומים בשווי סכום משמעותי. זאת ועוד, אישר בית המשפט את שומות המס, והסכים עם טענת המשיב כי הן התבססו על הצהרות ההון של המערער עצמו ועל הפרשי ההון הבלתי מוסברים עליהם הצהיר. המערער חויב לשאת בהוצאות המשיב ובשכר טרחת עורך דין. פסק הדין הדגיש את חשיבותן של הצהרות ההון בזיהוי הכנסות שאינן חייבות במס וציין כי נטל ההוכחה המוטל על הנישום במקרים כאלה הוא משמעותי. במקרה דנן היה מדובר בסכום כסף לא מבוטל, והצהרותיו הבלתי עקביות של המערער והיעדר ראיות מהימנות הביאו את בית המשפט לפסוק לטובת רשות המסים.