ד"נ 23/85

תקציר

פסק הדין מדגיש את הצורך לקיים את דיני הערעור תוך קבלת האמירות ת/24, ת/25 ות/26 כראיה בכתב. השופט ש' לוין סבור כי דרישת הכתב של סעיף 10א מבטיחה את שימור אמרתו של עד שנמסרה מחוץ לאולם בית המשפט, אך חולק על מבחן ה"סימולטניות" של הנשיא, וממליץ במקום זאת על אמירות מוקלטות רק כאשר הן מתועדות מילה במילה. לוין מבקר גם את עמדתו של השופט ברק כי כל תזכיר עם פרטי עדים מוקלטים הוא קביל, וטוען כי הדבר חותר תחת סעיף 10א בכך שהוא מתמקד במשקל בלבד. הוא מדגיש כי מערכות משפט צריכות לשלב ערבויות פרוצדורליות לצד שיקול דעת השופט כדי לתקנן ממצאים עובדתיים ולמנוע טעויות. לוין מזהיר כי הרחבת הפרשנות של סעיף 10א עלולה להוביל לעיוות דין, במיוחד אם שוטרים עושים פרפרזה על אמירות, ומשנים בשוגג את משמעותן. השופטת א' חלימה מסכימה עם לוין, ומביעה חשש מעיוותים אפשריים במסגרת פסק הדין המוצע. בסופו של דבר, בעוד דעת הרוב, התיק יחזור לבית המשפט המחוזי.