LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

ת"א 17383-11-25

החלטה מחוזי חיפה

📋
מספר הליך17383-11-25
📂
סוג הליךת"א
📅
תאריך13 בינואר 2026
🏛️
בית משפטמחוזי
📍
מחוזחיפה
⚖️
סוג החלטההחלטה
👥
צדדיםאהרון חן נ. מייק בן דוד
👨‍⚖️
שופטיםזיו אריאלי

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט זיו אריאלי) בעניין בקשת הנתבעים לביטול צווי עיקול זמניים: **עובדות רקע:** * הצדדים הם בני משפחה שהיו שותפים עסקיים באולם אירועים. * בעבר, התובעים (המשיבים בהליך הנוכחי) הגישו תביעה נגד הנתבעים (המבקשים בהליך הנוכחי) בגין רווחים שנמנעו מהם, והוטלו עיקולים זמניים על נכסי הנתבעים בסך 12 מיליון ש"ח. * התביעה הראשונה נדחתה על הסף מחמת התיישנות. * בעקבות זאת, הנתבעים הגישו תביעה חדשה נגד התובעים על סך כ-16.2 מיליון ש"ח בטענה לנזקים שנגרמו להם כתוצאה מהעיקולים שהוטלו עליהם בהליך הקודם. * הנתבעים אף ביקשו והשיגו, במעמד צד אחד, צווי עיקול זמניים על נכסי התובעים. * התובעים הגישו בקשה דחופה לביטול צווי העיקול. **המסגרת הנורמטיבית והשיקולים המרכזיים להחלטה:** בית המשפט נדרש להכריע בבקשה לביטול עיקול זמני, כאשר השיקולים המרכזיים העומדים לנגד עיניו בעת בחינת בקשה לסעד זמני, ובפרט צו עיקול, הם: 1. **סיכויי התביעה להתקבל:** האם קיימות ראיות לכאורה לקיומה של עילת תביעה רצינית, שאינה תביעת סרק. 2. **מאזן הנוחות:** איזון בין הנזק שייגרם לנתבע אם ימשיכו הצווים על כנם, לבין הנזק שייגרם לתובע אם יבוטלו הצווים. 3. **חשש להכבדה על ביצוע פסק הדין:** בפרט כאשר מדובר בצו עיקול, יש לבחון האם אי מתן הצו עלול להקשות או למנוע את ביצוע פסק הדין לכשינתן, בין היתר בשים לב לגובה התביעה, ליכולת הכלכלית של הנתבע, ולחשש מפני הברחת נכסים. רמת ההוכחה הנדרשת ליסוד זה במסגרת צו עיקול זמני נמוכה יחסית. 4. **יושר וצדק ותום לב:** בחינת התנהלות הצדדים, ובפרט תום ליבו של מבקש הסעד. **ניתוח ההחלטה בהתאם לשיקולים אלו:** **1. סיכויי התביעה להתקבל (פסקאות 29-30):** * **התשתית הראייתית:** בית המשפט קובע כי התובעים (שהם המבקשים להשאיר את העיקולים) הניחו תשתית ראייתית לכאורה לקיומה של עילת תביעה. * **עילת התביעה:** העילה נשענת על הטלת עיקולים משמעותיים על כספי התובעים בהליך קודם, אשר נשללה מהם האפשרות לעשות בהם שימוש, וכן על חתימת הנתבעים (שהם המשיבים לבקשת הביטול) על כתבי התחייבות לפיצוי בגין נזקים שייגרמו כתוצאה מהעיקולים. * **דחיית טענות הנתבעים:** בית המשפט אינו מקבל בשלב זה את טענות הנתבעים כי התביעה משוללת יסוד, שהסכום מנופח, או כי לא היו אלה התובעים שהגישו את התביעה המקורית. הוא קובע כי הנתונים העובדתיים – הוטלת עיקולים, תפיסת כספים משמעותיים, חתימה על כתבי התחייבות, ודחיית התביעה המקורית מחמת התיישנות – די בהם כדי להקים עילה רצינית הראויה לבירור, וכי אין מדובר בתביעת סרק. * **שאלות הדורשות בירור:** בית המשפט מכיר בכך שקיימות שאלות פתוחות הדורשות בירור במסגרת ההליך העיקרי, כגון: האם הכספים היו זמינים לתובעים גם ללא העיקול, מהי מידת הוודאות שהיו מושקעים באפיקים הנטענים, ומהו שיעור הנזק בפועל. עם זאת, הוא קובע כי אלו שאלות שיתבררו בהמשך, ודי בנתונים הקיימים בשלב זה. **2. מאזן הנוחות (פסקאות 31-33):** * **הנטייה לטובת התובעים:** בית המשפט קובע כי מאזן הנוחות נוטה לטובת התובעים, שכן הנתבעים (המשיבים לבקשת הביטול) טענו בעבר כי חיוב בסך 2.8 מיליון ש"ח יביא להתמוטטותם הכלכלית. בנוסף, חברתם "אולמי נוביה" נמצאת בחדלות פירעון, ולא נטען למקור חלופי להיפרעות. * **חוסר תמיכה בטענות הנתבעים:** טענת הנתבעים כי הם יכולים לשאת בסכומים של עשרות או מאות אלפי שקלים, מבלי לתמוך זאת בראיות כלשהן או בהצעת בטוחה, אינה מספקת. בית המשפט אינו יכול להסיק כי יש להם איתנות פיננסית מספקת. * **חשש מפני אי-יכולת לשאת בפסק דין:** לאור האמור, קיים חשש ממשי להכבדה על ביצוע פסק הדין העתידי, וכי הנתבעים לא יוכלו לשאת בו אם התביעה תתקבל. **3. חשש להכבדה על ביצוע פסק הדין (פסקאות 19, 28, 33):** * **גובה התביעה כאינדיקציה:** בית המשפט מתייחס לגובה סכום התביעה (כ-16.2 מיליון ש"ח) כאינדיקציה ראשונית לקיומו של חשש להכבדה, במיוחד כאשר אין תשתית ראייתית לכאורה התומכת בסכום הנטען. * **חוסר הלימה בין הנזק לעיקול:** למרות זאת, הוא גם מציין כי אין הלימה בין הנזק הנטען לנזק שהוטל בפועל, ושסכום הכספים שנתפסו בפועל היה נמוך יותר מסכום התביעה. * **מסקנה מחמירה:** למרות הפערים, ולאור מצבם הכלכלי הרעוע לכאורה של הנתבעים, בית המשפט מסכם כי קיים חשש ממשי להכבדה על ביצוע פסק הדין, ולכן מאזן הנוחות אינו לטובתם. **4. יושר, צדק ותום לב (פסקאות 28, 30):** * **תום לב:** בית המשפט מכיר בכך שכתבי ההתחייבות של הנתבעים מקיימים עילה עצמאית, גם ללא הוכחת רשלנות או חוסר תום לב. * **התנהלות הצדדים:** נראה כי בית המשפט בוחן את התנהלות הצדדים. הוא מציין כי התובעים (המבקשים) לא הגישו את הבקשה לביטול עיקולים במהירות, ושרובם לא הגישו תצהיר. מנגד, התובעים (המבקשים) הדגישו כי הנתבעים חתמו על כתבי התחייבות, וכי הם טענו בתביעה הראשונה כי הדחייה מחמת התיישנות נעשתה במטרה פסולה. **היבטים של חידוש או דגש מיוחדים בהחלטה:** * **המשקל שניתן לכתבי ההתחייבות:** בית המשפט מדגיש כי כתבי ההתחייבות לשיפוי בגין נזקים מהווים בסיס משמעותי לתביעה, ואף מקיימים עילת תביעה עצמאית, שאינה תלויה בהוכחת רשלנות או חוסר תום לב. זהו חיזוק משפטי משמעותי עבור התובעים, המבסס את סיכויי התביעה. * **רמת ההוכחה הנדרשת בבקשה לעיקול זמני:** בית המשפט מזכיר ומדגיש כי הרף הראייתי הנדרש לצורך הוכחת "הכבדה" בבקשה לעיקול זמני הוא נמוך יחסית, וכי גובה סכום התביעה עשוי להוות אינדיקציה לקיומו של חשש זה, גם ללא הוכחת כוונה להברחת נכסים. * **התייחסות מפורשת למצב הכלכלי של הנתבעים:** בית המשפט נותן משקל רב להצהרות קודמות של הנתבעים על קשיים כלכליים, וכן לעובדה שחברתם בחדלות פירעון, כמצביע על חוסר יכולת לשאת בפסק דין עתידי, ובכך מחזק את מאזן הנוחות לטובת התובעים. * **התמודדות עם טענות ספציפיות:** בית המשפט דן בפירוט בטענות ההדדיות לגבי גובה הכספים שנתפסו, היכולת להשקיע אותם, אובדן הזדמנויות, וריבית והצמדה. הוא מכיר בכך שחלק מהטענות דורשות בירור עובדתי ומציין כי הן יתבררו במסגרת ההליך העיקרי, אך קובע כי לעת ההחלטה, התשתית הראייתית לעיקול מספקת. **השלכות ההחלטה:** * **המשך הטיפול בצו העיקול:** צו העיקול הזמני נותר על כנו, ובכך מבטיח את קיומו הפוטנציאלי של פסק דין כספי עתידי לטובת התובעים. * **השלכות על הנתבעים:** הנתבעים נאלצים להמשיך בהגבלות על נכסיהם, כפי שהוטלו בעבר. * **המשך ההליך העיקרי:** בית המשפט מבהיר כי ההחלטה נוגעת אך ורק לבקשה לביטול העיקול הזמני, והתביעה העיקרית לגופה, לרבות שאלות הנזק והקשר הסיבתי, תתברר בהמשך. * **הוצאות משפט:** הנתבעים חויבו בתשלום הוצאות משפט לתובעים, כפי שמוטלת בדרך כלל כאשר בקשה לסעד זמני נדחית. **לסיכום,** ההחלטה מבטאת גישה זהירה מצד בית המשפט, המכירה במורכבות העובדתית והמשפטית של הסכסוך, אך נוטה להשאיר את הליכי העיקול הזמניים על כנם כאשר קיימת תשתית ראייתית מינימלית (ראיות לכאורה) לעילת תביעה, כאשר קיים חשש להכבדה על ביצוע פסק דין עתידי, ומאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשים להותיר את העיקול. הדגש הניתן לכתבי ההתחייבות מהווה חיזוק משמעותי לעמדת התובעים, והתייחסות למצבם הכלכלי של הנתבעים מחזקת את הצורך בשמירה על העיקול.

ת"א 17383-11-25 אהרון חן נ. מייק בן דוד, מחוזי (13.1.2026)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית