בש"א 1052/09

תקציר

המבקשת, שעבדה ברשם המתווכים מאז יולי 2007, פוטרה במהלך תקופת המבחן שלה בדצמבר 2008, לכאורה בשל יחסי אנוש לקויים עם עמיתיה. היא פנתה לבית הדין הארצי לעבודה בבקשה למתן צו מניעה זמני שיורה למשיב להחזירה, עד למתן פסק דין בתיק העיקרי, המבקש גם את השבתה. עם זאת, בית המשפט דחה את בקשתה. בית המשפט מצא כי המבקש לא הוכיח זכות לכאורה לסעד המבוקש. נקבע כי יחסיה הלעומתיים עם עמיתיה לעבודה, ובמיוחד עם הממונה עליה, ביחידה כה קטנה שבה העבודה היא אישית, עולים על התועלת שבחזרתה לעבודה. זאת ועוד, נמצא כי למבקשת ניתנה הזדמנות אמיתית לשימוע, וטענתה כי לא ניתן לה שימוע ראוי לא הוכחה. מאחר שניתן היה לפצות את המבקשת פיצוי כספי הולם אם תצליח בתביעה העיקרית, לא ראה בית המשפט צורך בצו מניעה זמני. גם הבקשה לצו מניעה זמני נפגמה בשיהוי משמעותי של למעלה מחודש וחצי לאחר פיטוריה. לבסוף, הדגיש בית המשפט כי היענות לבקשת המבקש תשבש את פעילות היחידה הקטנה ותחייב פיקוח בלתי סביר, דבר שאינו ישים. מכל הטעמים הללו הגיע בית המשפט למסקנה כי אין מקום להיעתר לבקשת המבקש לצו מניעה זמני, ותחת זאת הורה למשיב להימנע מלמלא את משרתו של המבקש לצמיתות עד לשמיעת התיק העיקרי.