ת"א 29885-08-14

תקציר

פסק הדין דן בקבילות מסמכים רפואיים שהוגשו על ידי התובעים לעיון מומחים רפואיים מטעם בית המשפט המעריכים את נכותו של התובע כתוצאה מתאונת דרכים. המחלוקת המרכזית נסובה סביב מידת התאמתם של מסמכים אלה לדרישות המפורטות בתקנה 8 לתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, המאפשרת הגשת מסמכים הנוגעים לטיפול הרפואי ולבדיקות שערך התובע. פסק הדין מדגיש את העמימות סביב גבולות הראיה הקבילה, מכיר בצורך בגמישות תוך אזהרה מפני פגיעה בעצמאותם של מומחים רפואיים. באופן ספציפי, השופט פוסק על חמישה מסמכים. מסמך א', מטעם המוסד הארצי לשיקום נפגעי ראש, המופנה לעורך דינו של התובע וכולל המלצות, אינו ראוי להגשה, שכן הוא נראה מוזמן ומהווה חוות דעת. מסמך ב', למרות כותרתו, מזוהה כרשומה רפואית אותנטית של התובע ומותר. מסמך ג', טופס הפניה ממשרד הבריאות, נחשב גם הוא לחלק סטנדרטי מהטיפול הרפואי של התובע ומותר. מסמך ד', סיכום ביקור של קופת החולים, מאושר אף הוא, שכן הוא מתעד את תלונותיה של התובעת ורלוונטי למקרה. לבסוף, מסמך E, אבחנה נוירופסיכולוגית, אסור, שכן בית המשפט מבקש לשמור על עצמאותו של המומחה. לסיכום, מסמכים A ו-E פסולים, ואילו B, C ו-D מאושרים להגשה למומחה הפסיכיאטרי. פסק הדין מדגיש את גישתו רבת הניואנסים בה נקט בית המשפט באיזון בין הצורך במידע רפואי רלוונטי לבין הבטחת שלמות חוות דעת המומחה.