ת"א 889/08

תקציר

התובעים, חברת שפע יעקב בע"מ ובעל המניות היחיד בה יעקב שפע, תבעו את הבנק הנתבע בגין נזקים בסך 5,850,000 ₪, שנבעו לטענתם מקריסת החברה עקב סירובו הבלתי חוקי של הבנק לפרוע שיקים שנמשכו בחשבון העו"ש של החברה. הבנק סירב לצ'קים בשל כיסוי לא מספק, מה שהוביל להגבלת חשבון החברה לפי חוק שיקים ללא כיסוי. התובעים טענו כי הבנק הפר את חובת האמון שלו ולא ביצע בדיקת נאותות, שכן לא פרע את השיקים במסגרת האשראי המאושר. לטענתם, הבנק העמיד בפניהם מסגרת אובליגו, הכוללת ערבויות ומסגרות אשראי שונות, בשווי של 2.4 מיליון שקל, מתוכם 300 אלף שקל לא נוצלו בעת סירוב הצ'קים. מנגד, טען הבנק כי הסירוב היה חוקי, שכן מסגרת האשראי השוטפת בחשבון הייתה נמוכה משמעותית מיתרות החוב על הצ'קים. כמו כן, הבנק הפעיל את שיקול דעתו העסקי בקביעת שווי הביטחונות ומסגרות האשראי שהעמידו התובעים. בית המשפט קבע כי סירוב הבנק לצ'קים היה חוקי. בית המשפט קבע כי מסגרת האשראי החלה על חשבון העו"ש של החברה נבדלת ממסגרת האובליגו הכוללת וכי הצ'קים סורבו משום שחרגו ממסגרת האשראי המוסכמת. הבנק היה רשאי להפעיל את שיקול דעתו העסקי בניהול האשראי שהעמיד ללקוחות. בית המשפט קיבל את טענת הבנק כי התובעים היו מודעים למסגרת האשראי העומדת לרשותם וכי ההודעות ששלח הבנק בדבר שינויים במסגרות היו שגרתיות והצביעו על מודעותם של התובעים. בנוסף, הימנעותם של התובעים מלערער על סירוב השיק במסלול החוקי שנקבע היוותה ויתור על תביעותיהם. לפיכך נדחתה תביעת הנזיקין, והתובעים חויבו לשלם לנתבעת הוצאות משפט בסך 30,000 ₪.