פ"א 54367-03-11

תקציר

פסק הדין המדובר קשור לערעורה של חנות תכשיטים על כך שהואשמה בעבירה של הצגת שלטים ללא רישיון בחנותה בתל אביב. לחנות היה שלט מחוץ לחנות, שעבורו היא שילמה מיסים, אך היה לה גם לוגו בתוך חלון החנות, שהעירייה ראתה בו שלט שהוצב באופן בלתי חוקי ולכן היה כפוף לדמי שילוט. הלוגו המדובר היה בצורת עלה ושם העסק, והחנות טענה כי הוא חלק מעיצוב החנות ולא צריך להיות כרוך בתשלום נוסף, בעוד העירייה עמדה על כך שהוא נופל תחת חוק העזר לשילוט ודורש רישיון נפרד ותשלום. השופט הסכים עם פרשנות חנות התכשיטים ודחה את טענות העירייה. פסק הדין העדיף פרשנות תכליתית של חוק העזר, תוך התחשבות בתכליות הכלליות של החקיקה, הכוללות את חופש הביטוי, חופש הביטוי המסחרי, חופש העיסוק וחופש התחרות, אשר ייפגעו באופן בלתי סביר אם יתקבלו טענות העירייה. השופטת הדגישה כי הלוגו מהווה חלק בלתי נפרד מעיצוב החנות ואינו פוגע בתכליות חוק העזר הנוגעות לשלום הציבור, רחשי לבו ואיכות חייו. יתר על כן, פסק הדין הדגיש כי הלוגו נמצא על קרקע פרטית וכי לחנות צריכה להיות הזכות לעצב אותו כראות עיניה, וכי בקשת העירייה היא אבסורדית ובלתי חוקתית, שכן היא אינה מסבירה כיצד ישרת את האינטרס הציבורי על ידי פרשנותה לחוק העזר. ככלל, השופט הגיע למסקנה כי הערעור ראוי ויש לדחותו, וכי הלוגו בתוך חלון הראווה אינו דורש תשלום נוסף של רישיון או אגרה.