ע"א 1062/15

תקציר

פסק הדין נסוב סביב הסוגיה המשפטית המורכבת של קביעת אחריות לתאונה בה היה מעורב עובד, ו', שנגרם לו נזק בעת שעבד עם פיגומים באתר בנייה. המחלוקת העיקרית בתיק הייתה האם ו' הוא קבלן עצמאי או שכיר, דבר שלא היה מרכזי בסכסוך, שכן ההתמקדות העיקרית הייתה בהכרעה האם נזאל או מטר אחראים כמעסיקו של ו'. במהלך המשפט התגלו במסמכים ובעדויות סתירות באשר למעמדו התעסוקתי של ו', אך בסופו של דבר לא הייתה לכך כל השלכה על אחריות המשיבים. בית המשפט בחן את תחולתן של פקודת הבטיחות בעבודה ותקנות הבטיחות, והדגיש כי האחריות להבטחת הציות מוטלת על הקבלן הראשי, סידר. למרות ממצאי בית משפט קמא באשר לעיתוי התאונה, הראיות הראו כי פעולות הבנייה, לרבות החדרת הפיגומים, התרחשו בשעות העבודה הרגילות. המשפט ביסס את רשלנותם של סידר, מטר ונזאל, שכן לא פיקחו כראוי ולא דאגו לסביבת עבודה בטוחה, ובכך הפרו את חובת הזהירות המוטלת עליהם. כתוצאה מכך, בית המשפט הטיל את האחריות, כאשר מטר ונזאל נושאים ב-40% מהאחריות כל אחד וסידר ב-20%, לאחר שהביא בחשבון את רשלנותו התורמת של ו' בשיעור של 40% בגין ייזום הרכבת פיגומים ללא מיומנות או אמצעי בטיחות מתאימים. פסק הדין פירט חבויות משותפות ומספר חבויות לפיצויים, תוך שהוא חולק על טענותיו של ו' לנזק מופרז וקובע את סך נזקיו, לאחר ניכוי רשלנות תורמת, על 370,000 ₪. פסק הדין כלל הוצאות משפט והכיר בהצהרות ההסכמה של השופטים נ' סולברג וא' ברון.