ע 24/15

תקציר

מדובר בערעור על החלטת בית המשפט הצבאי להרשיע את רב"ט ב.ש. בסיוע לניסיון להחזקת סם מסוכן לצריכה עצמית. כתב האישום נגד רב"ט ב"ש התבסס על ראיות שהושגו מחיפוש בטלפון הנייד שלו, שערכה המשטרה הצבאית בהסכמתו. עם זאת, החיפוש לא היה ידני אלא חיפוש מעבדה מקיף שחשף שיחות מפלילות. רב"ט ב"ש טען כי הסכמתו לחיפוש אינה מספיקה ולכן יש לפסול את הראיות שהושגו ולהביא לזיכויו. בית המשפט הצבאי קבע כי די בהסכמתו והביא להרשעתו. ערכאת הערעור, לאחר בחינה מפורטת של הנסיבות, פסקה לטובת רב"ט ב.ש. בית המשפט קבע כי הסכמתו של חשוד לחיפוש בטלפון הנייד שלו אינה משתרעת על חיפוש מעבדה מקיף. בית המשפט הבחין בין חיפוש ידני בטלפון נייד לבין חיפוש במעבדה, והדגיש את ההבדלים המהותיים בין השניים מבחינת היקף ואופי החדירה לפרטיותו של הפרט. נפסק כי חיפוש במעבדה, בשל אופיו הנרחב והפולשני, מחייב צו בית משפט, והסכמה אינה יכולה להוות בסיס חוקי תקף לחיפוש כזה. יתר על כן, בית המשפט הרחיב את מושג ההסכמה מדעת, וקבע כי על מנת שההסכמה תהיה תקפה, עליה להינתן תוך הבנה מלאה של ההשלכות וההשלכות של החיפוש. על התביעה היה הנטל להוכיח כי ההסכמה הייתה מדעת, דבר שלא עשו במקרה זה. לפיכך קיבל בית המשפט את הערעור, זיכה את רב"ט ב"ש מהאישומים וביטל את העונשים שהוטלו עליו.