בג"צ 210/13

תקציר

קביעת בית המשפט היא כי בקשת ההצטרפות לבקשת לשכת עורכי הדין אינה מוצדקת ולא תינתן. העניין הנדון אינו מעלה היבטים כלליים כלשהם ולכן אינו עומד בדרישות ההצטרפות כמבוקש. לגופו של עניין, בית המשפט מסכים עם תגובתו המשכנעת של היועץ המשפטי לממשלה לעתירה, וקובע כי פרשנותו של העותר להנחיית היועץ המשפטי לממשלה אינה נכונה. ההנחיה מחייבת את אישור היועץ המשפטי לממשלה להגשת כתב אישום נגד עורך דין רק אם כתב האישום מתייחס במישרין למגעיו של עורך הדין עם רשויות האכיפה והתביעה במילוי תפקידו. זאת כדי להבטיח את חופש הפעולה של עורכי הדין ולאפשר להם לבצע את תפקידם ללא מורא. במקרה דנן, האיומים שיוחסו לעותר נעשו מחוץ לתחום תפקידם, ועל כן אין צורך באישור היועץ המשפטי לממשלה. בית המשפט מדגיש גם את מעמדן המחייב של הנחיות היועץ המשפטי לממשלה, המשקפות או מפרשות את הדין הקיים באופן מוסמך, ומציין כי היועץ המשפטי לממשלה כבר בחן את עניינו של העותר ומצא כי כתב האישום הוגש כדין. זאת ועוד, את הסעיף הרלוונטי בפקודת מת"ר, ממנו משתמע לכאורה כי נדרש אישור היועץ המשפטי לממשלה לכל כתב אישום הקשור לעיסוקו של עורך דין, יש לפרש לאור הנחיית היועץ המשפטי לממשלה. משכך, הפקודה אינה תומכת בטענת העותר. בית המשפט מגיע למסקנה כי אין צורך באישור היועץ המשפטי לממשלה כדי להגיש כתב אישום בגין עבירת איומים על העותר. לפיכך העתירה נדחית, והעותר נדרש לשלם הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ₪. השופטים א' רובינשטיין ונ' הנדל מסכימים עם פסק הדין.