עת"א 55329-03-18

תקציר

העותר ביקש אישור משירות בתי הסוהר לצאת מהארץ למספר ימים לצורך חתונתו בחו"ל, במהלך ריצוי עבודות השירות. שב"ס סירב לבקשתו, בנימוק שהיא אינה נופלת בגדר החריגים, וכי עבודות שירות צריכות להתבצע באופן רציף. העותר טען כי החלטת שב"ס פגומה מבחינה מינהלית, שכן היא לא שקלה את נסיבותיו האישיות, את ההיבט השיקומי, ולא התייחסה לתקנה הרלוונטית המאפשרת היעדרות מעבודות שירות מסיבה מיוחדת. בית המשפט הסכים עם העותר, וקבע כי הליך קבלת ההחלטות של שב"ס לא הביא בחשבון את מכלול נתוניו של העותר, לרבות התנהלותו בהליכים משפטיים קודמים, עברו הפלילי הנקי וטענותיו כי החתונה מהווה הזדמנות לשיקום אישי. זאת ועוד, שב"ס לא הפעיל את שיקול דעתו כראוי, ולא שקל את נסיבותיו החריגות של העותר, ולא נימק מדוע עניינו אינו מהווה סיבה מיוחדת להיעדרות לפי התקנה הרלוונטית. משכך, התערב בית המשפט וקיבל את העתירה, והתיר לעותר להפסיק את עבודות השירות ולנסוע לחו"ל לצורך חתונתו. עם זאת, כדי להבטיח את חזרתו ואת המשך עבודות השירות, הורה לו בית המשפט להפקיד באוצר בית המשפט המחוזי ערבות כספית בסך 20,000 ₪.