ת"א 1026/96

תקציר

פסק דין זה עוסק בתביעה לפיצוי בגין הפסדים כספיים שנגרמו עקב התנהלות רשלנית של הנתבעים, רואה חשבון ומשרדו, בביצוע הפרדה עסקית וחשבונאית בין התובעים לנתבעים אחרים, וכן בהכנת הדוחות הכספיים של התובעים. התובעים הינם חברת השכרת רכב ובעליה. הנתבעים הם רואה החשבון לשעבר של החברה והשותפות בה עבד. עיקר המחלוקת נסובה סביב סוגיות חשבונאיות. לפיכך מינו הצדדים מומחה מטעמם, ובית המשפט מינה גם מומחה. התובעים טענו כי הנתבעים התרשלו מכמה בחינות: הפרת חובת הזהירות כלפי התובעים על ידי רואה החשבון; טעויות בחישוב המס המוטל על התובעים; רשלנות בטיפול בשומות מס הכנסה של התובעים; טיפול רשלני בהליך ההפרדה; וחישוב שגוי של הפיצויים המגיעים לתובעים בבוררות. בית המשפט קבע כי טענות התובעים מופרכות ברובן. התובעים לא הוכיחו כי חלה על רואה החשבון חובה לפקח על תהליך ההפרדה באופן שוטף, וכן נמצא כי ההון החוזר אכן חולק. בנוסף, נדחו גם טענות התובעים בדבר התנהלות רשלנית אחרת לכאורה של הנתבעים, כגון טעויות בחישובי המס ורשלנות בהליך הבוררות. עם זאת, בית המשפט מצא כי הנתבעים התרשלו בחישוב המס של שניים מהתובעים, דבר שהביא לתשלום יתר של מיסים. לתובעים נפסק 8,640 ₪ כל אחד, בתוספת ריבית. עוד קבע בית המשפט כי התובעים זכאים לקבל מהנתבעים תשלומי חובה מסוימים, שלא שולמו להם. בית המשפט דחה את רובן המכריע של טענות התובעים כנגד הנתבעים וקבע כי על התובעים לשאת בהוצאות המשפט של הנתבעים, שכן התביעה שהוגשה משוללת כל יסוד, למעט שני סעיפים קטנים. התובעים חויבו לשלם לנתבעים 90% מההוצאות בפועל ו-100,000 ₪ שכר טרחת עורך דין, בתוספת מע"מ. בנוסף, חויבו התובעים לשלם לאחד הנתבעים הוצאות משפט בסך 27,000 ₪.