פר"ק 5085-12-12

תקציר

השופט קבע כי המשיבים, אהרון וישי, אכן כיהנו כנושאי משרה בחברה, גם אם פוטרו חודשים ספורים לפני הפסקת פעילות החברה, וכי השתלטו על נכסי החברה לאחר הקמת חברה חדשה. נכסים אלה כללו מלאי מזון, מלאי בסיסי, שיפורים שבוצעו באולם האירועים והמוניטין של החברה, כל אלה הועברו שלא כדין לחברה החדשה. השופט הורה למשיבים לפצות את החברה ביחד ולחוד בסכום של 7,603,000 ₪, כולל הפרשי הצמדה וריבית, בגין נכסים אלה. בנוסף, חויבו המשיבים לשלם למפרק, בסך 80,000 ₪, ואת שכר רו"ח, בהתאם לתקבולים שמסר המפרק. השופטת דחתה את טענות המשיבים כי הם אינם נושאי משרה בחברה, וראתה בהן הרחבה של חזות אסורה וחסרת שחר. פיטורי אהרון וישי זמן קצר לפני קריסת החברה לא פטרו אותם מאחריות, שכן הם היו נושאי משרה בשלב מסוים. השופטת גם דחתה את טענתם כי תפקידם כנושאי משרה הסתיים עם פיטורין, והדגישה כי חובת הזהירות וחובת האמונים משתרעת מעבר לכהונתם. השופטת פירטה בהרחבה את הפרת חובות הזהירות והאמונים של המשיבים, ופירטה כיצד גזלו בפועל את נכסי החברה, לרבות את שמה הטוב, והעבירו אותם לחברה חדשה שבבעלותם. פעולה זו הביאה לקריסה פיננסית ולפירוק החברה המקורית. באשר להערכת שווי הנכסים, קיבל השופט את חוות הדעת החשבונאית של המפרק, ומצא אותה סבירה ומבוססת, במיוחד בכל הנוגע למוניטין החברה. חוות הדעת של המשיבים נקבעה כפחות אמינה והתבססה על קריטריונים בלתי ראויים לקביעת ערך כלכלי. משכך, חויבו המשיבים לשלם את הפיצוי הנקוב, בצירוף ריבית ושכר טרחה, למפרק בשם החברה.