סע"ש 73222-12-18

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לתביעה שהגיש תובע בטענה כי הועסק כמנכ"ל חברה, וביקש להכיר ביחסי העבודה שלו עם הנתבעת. עם זאת, הראיות שהוצגו על ידי התובעים, לרבות תכתובות דוא"ל ועדויות עדים, לא הספיקו כדי לתמוך בטענתם. בית הדין מצא כי התובע לא ייצג נאמנה את לוח הזמנים של העסקתו או את תפקידו. בנוסף, התובעים לא הביאו ראיות משכנעות לפיקוח או לכפיפות בתוך החברה, ומעשיהם לא הצביעו על השתלבות במבנה הארגוני. מנגד, מראיות הנתבע עולה כי התובע נתפס כיועץ חיצוני או משקיע פוטנציאלי, ולא כשכיר. עדותו של התובע עצמו לא הייתה עקבית באשר לכוונתם ולטיב החוזה שלהם עם הנתבעת. זאת ועוד, לא עלה בידי התובעים להוכיח כי שירותיהם ניתנו לנתבעת בלבד, שכן הם הפעילו עסק עצמאי והיו להם מקורות הכנסה נוספים. ככלל, בית הדין הגיע למסקנה כי התובעת לא עמדה בנטל ההוכחה להוכיח יחסי עבודה וכי אפיון תפקידה של התובעת כיועץ עצמאי על ידי הצדדים עצמו היה מדויק יותר. לפיכך, התביעה נדחתה, והתובע חויב בהוצאות הנתבע. פסק דין זה מדגיש את אופייה הדינמי של הכלכלה המודרנית ואת גמישות יחסי העבודה, תוך הכרה בצורך להגן על זכויות העובדים.