עב"ל 27546-04-11

תקציר

בעיון בערעור קבע בית המשפט כי צדק המערער בקובעו כי בית הדין האזורי לא אפשר לו להגיב להודעת המוסד בדבר הכרה בטינטון כפגיעה בעבודה. בית המשפט התייחס לפרשת גנאים, הקובעת כי אם תביעת טנטון נדחית בשל היעדר "בקשות חוזרות ונשנות", על בית המשפט לשקול דיון הוכחות או למנות יועץ רפואי. עם זאת, בהתבסס על החומר המקיף שכבר קיים, החליט בית המשפט שלא להחזיר את התיק להמשך בירור ברמת בית המשפט המחוזי. פסק הדין בעניין גנאים קבע הנחיות לאימות אמיתות טענת הטינטון, והדגיש כי גם תלונה על טנטון בלבד מעידה על ליקוי ללא צורך בתיעוד רפואי מפורש. בית המשפט יכול לשקול שתי פניות רפואיות עצמאיות כמספיקות כדי לעמוד בתנאי של "בקשות חוזרות ונשנות". במקרה דנן, די היה בביקוריו הרפואיים של המערער בשנת 2006 כדי להוכיח בקשות חוזרות ונשנות, בניגוד לטענות המוסד. המומחה הרפואי אישר את הקשר הסיבתי בין הטינטון של המערער לבין החשיפה לרעש מזיק, ובכך חיזק את אמיתות התלונות. נוכח חומר הראיות, הגיע בית המשפט למסקנה כי יש להכיר בטינטון של המערער כפגיעה בעבודה, קיבל את הערעור והורה למוסד לשלם למערער שכר טרחת עורך דין. פסק הדין ניתן על ידי הרכב שכלל את הנשיאה נילי ארד, המשנה לנשיא יגאל פליטמן והשופטת לאה גליקסמן, בנוכחות נציגי ציבור מטעם מעסיקים ועובדים.