פש"ר 30511-08-15

תקציר

ניתוח משפטי של חריגי פטור לחוב שנוצר במרמה בהליכי פשיטת רגל מבוא סוגיית הליבה במקרה זה נוגעת לשאלה האם חוב הנובע מפיצויים בגין לשון הרע, בנסיבות המתוארות, נחשב "נוצר במרמה" ולכן נופל בגדר ההחרגה הסטטוטורית מפטור מפשיטת רגל לפי סעיף 69(א)(2) לפקודת פשיטת הרגל. הניתוח נשען על לשון החוק, הפסיקה הרלוונטית והעקרונות המשפטיים העומדים בבסיס החריג לחובות שנוצרו במעשי מרמה. עקרונות משפטיים ומסגרת נורמטיבית 1. הוראה סטטוטורית סעיף 69(א)(2) לפקודת פשיטת הרגל מוציא במפורש חובות שנוצרו במרמה מהיקף הפטורים שניתנו בהליכי פשיטת רגל. ההוראה קובעת כי חובות או התחייבויות שנוצרו במרמה, שפושט הרגל היה צד להם או שבאמצעותם השיג ויתור במרמה, אינם כפופים לפטור. 2. הגדרה והיקף של חוב הונאה חוב נחשב להונאה אם יצירתו הייתה כרוכה בהונאה, מצג שווא או מעשה פסול שמטרתו להשיג הטבות שלא בצדק או להתחמק מהתחייבויות. בתי משפט מפרשים "הונאה" באופן רחב, וכוללים מעשים כגון זיוף, הסתרה במרמה או שימוש במידע כוזב כדי לגרום לאשראי או להשיג הטבות. חדשנות משפטית ופסיקה 1. ראיות ממקרי עבר א) סאבו נ' עו"ד שחר (2016): במקרה זה עסק חייב ששיעבד יהלומים וגרף לכיסו את התמורה – מעשה שנחשב למרמה מכיוון שהחייב ניצל לרעה את הרכוש שהושג במרמה. בית המשפט קבע כי החוב נוצר בהקשר של הונאה, והוציא אותו מפטור. ב) פלאפון תקשורת נ' צדקה רועי (2016): גניבת החייב ממעסיקו, שהביאה לתביעת נזיקין, נחשבה כנוצרה באמצעות מעשי מרמה - הגניבה. החוב נמנע מפטור, תוך הדגשה כי מעשי הונאה הגורמים ישירות לחוב אינם נכללים. ג) אברמוב נ. זריהן (2017): פיצויים שנפסקו בגין נזקי גוף בעקבות הרשעה פלילית בתקיפה בנסיבות מחמירות נמצאו גם נובעים ממעשה פלילי הכרוך בהתנהגות פסולה, ובכך נופלים בגדר החרגת חוב במרמה. 2. חידוש משפטי במקרה הנוכחי החידוש הקריטי בהחלטה הנוכחית הוא ההכרה בכך שלא רק מעשים פליליים הכרוכים ישירות בהונאה אלא גם אחריות אזרחית הנובעת ממעשים הכרוכים בהונאה יכולים להחריג חובות מפשיטת רגל. באופן ספציפי, בית המשפט רואה בפעולה של שליחת מכתבי לשון הרע כוזבים ניסיון להשיג משהו במרמה, בנסיבות מחמירות, המהווה סוג של הונאה אזרחית. 3. חשיבה אנליטית - מעשה לשון הרע, יחד עם הניסיון להשיג טובות הנאה באמצעות שקרים ומצגי שווא, מהווה הפרה פסולה של חובות אזרחיות הדומה למעשה מרמה. - העובדה שהחוב הוקם בהליכים אזרחיים ולא בהרשעה פלילית אינה שוללת את מקורו במרמה, שכן המעשה שהוביל לחוב היה כרוך באלמנטים של מרמה וכוונת פסול. - בית המשפט מדגיש כי המחוקק מחריג במפורש חובות שנוצרו באמצעות הונאה מפטור, המשקף סדרי עדיפויות חברתיים ומוסריים להעניש התנהגות פסולה ולשמור על תקנת הציבור. 4. השפעת שיקולים חקיקתיים וחברתיים הניתוח מתייחס לחוות דעת שיפוטיות מרכזיות, ובראשן הערתו של הנשיא גרוניס כי חובות שנוצרו במרמה משרתים אינטרסים חברתיים המצדיקים החרגה מפטור, והערת השופט ברנר המדגישה את כוונת המחוקק להבחין בין חובות הניתנים להקלה (למשל, מזונות, על פי שיקול דעת) לבין חובות מוחרגים במפורש (למשל, חובות מרמה). סיכום עקרונות משפטיים וחידושים - ההחרגה המפורשת של המחוקק של חובות שנוצרו במרמה מפטור פועלת כהשתקפות של מוסר חברתי ומדיניות ציבורית. - הפרשנות משתרעת על מעשים אזרחיים הכרוכים בכוונת הונאה, ולא רק בהרשעות פליליות - תוך הדגשת ההבנה המתפתחת והחדשנות המשפטית בהגדרת חובות "הונאה". - ההחלטה מבהירה כי מעשים הכרוכים במרמה, גם אם אזרחיים באופיים, יכולים להחריג באופן קטגורי חובות מהפטור אם הם כרוכים בהתנהגות מרמה עם כוונת פסול. מסקנה העקרונות המשפטיים מאשרים מחדש כי חובות שנוצרו באמצעות או כרוכים במעשי מרמה אינם זכאים לפטור לפי סעיף 69(א)(2). המקרה מדגים את גישת הרשות השופטת בהרחבת היקף "יצירת הונאה" כך שתכלול מעשים אזרחיים, במיוחד מעשי לשון הרע יחד עם ניסיונות להשיג הטבות במרמה. זה מדגיש את כוונת המחוקק לשמור על יושרה חברתית ולהרתיע התנהגות בלתי הולמת, ולהבטיח שמעשים פסולים לא ייהנו מפטור מפשיטת רגל. לסיכום, החוב בגין נזקים שנגרמו עקב לשון הרע, כאשר המעשה היה כרוך בכוונת מרמה והתנהגות, נופל כראוי בגדר ההחרגה הסטטוטורית, ויש לדחות את בקשת החייב לפטור, תוך התיישרות עם עקרונות משפטיים קבועים ושיקולי מדיניות חברתית.