ת"א 1905-02-14

תקציר

תיק בית המשפט נסוב סביב סודיות בנקאית וזכותו של לקוח לגישה למידע אודות חשבונותיו והפעילות העסקית המתנהלת מול הבנק. השופטת פותחת בביטול שלוש ההשגות שהעלה הבנק בנוגע לבקשה לעיון במסמכים, המבוססות על עילת סודיות, אי קיום התחייבויות הלקוח וחוסר תום לב. השופט טוען כי החיסיון הבנקאי אינו מוחלט וניתן לעקוף אותו בעת הצורך כדי לברר את האמת. עוד הם מדגישים כי המסמכים המבוקשים חיוניים לבחינת הסוגיות העומדות על הפרק וכי אין דרכים חלופיות להשיג מידע זה. כמו כן, השופטת דוחה את טענת הבנק כי הלקוח לא מילא את חובתו לתת לבנק פרק זמן של 45 יום להשיב לפניותיו, ומפרשת את הדין הרלוונטי בצורה גמישה בשלב מקדמי זה. השופט גם דוחה את טענת חוסר תום הלב ולא מוצא לה הצדקה. לגופם של מסמכים, השופטת בוחנת בקפידה את החומר שהוגש ומוצאת כי אכן קיימת תשתית ראייתית מקדמית המצדיקה את העברת המסמכים ללקוח. השופטת מציינת אמנם כי אין ראיות לניגוד עניינים מצד נושאי המשרה בבנק, אך כן מזהה כמה עסקאות שעלולות לעורר חשש, ובפרט שתי הלוואות שניתנו ללקוח. השופט פוסק לטובת הלקוח, ומורה לבנק להעביר את המסמכים לעיון תוך שמירה על סודיותם. ההחלטה מתקבלת ללא משוא פנים, והשופט מדגיש כי נדרשת בחינה מעמיקה יותר לגופו של עניין.