דב"ע נו/244 - 0

תקציר

פסק הדין עוסק בערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בחיפה, אשר הכיר קודם לכן באוטם שריר הלב ממנו סבל משיב עצמאי ביום 7.7.91 כ"פגיעה בעבודה" לפי חוק הביטוח הלאומי. בית הדין האזורי קבע כי "אירוע חריג", המאופיין בוויכוח סוער במיוחד בין המשיב לבין שותפו העסקי, מהווה חריגה משגרת העבודה הרגילה ועלול להוביל לאוטם. למרות שקרדיולוג שמונה על ידי בית המשפט הכיר בקשר סיבתי בין אירוע העבודה לבין האוטם, הוא הדגיש כי השפעת מצבים קיימים כגון בריאותו הלקויה של המשיב ועישון כבד עלתה באופן משמעותי על השפעת אירוע העבודה. למרות חוות דעת מומחה זו, בית הדין האזורי נתן משקל מכריע לקרבת הזמן בין הטענה לבין האוטם, והכיר בה כתאונת עבודה. עם זאת, המערערת ערערה על החלטה זו, וטענה כי לא התרחש אירוע חריג וכי עדות המומחה הוכיחה כי התרחשות האוטם אינה קשורה לפעילות בעבודה. בית המשפט העליון מצא כי אמנם התרחש אירוע חריג, אך לא היה אינטנסיבי או טראומטי יתר על המידה, וניתן משקל משמעותי להערכות המומחה הרפואי. המומחה הגיע למסקנה כי האוטם היה מתרחש ככל הנראה ללא קשר לאירוע העבודה, בשל ההשפעה הדומיננטית של גורמי סיכון אחרים כמו עישון ובעיות בריאותיות קודמות. משכך, התקבל הערעור, תוך ביטול ההכרה באירוע כתאונת עבודה, ללא פסיקת הוצאות.