ע"א 608/15

תקציר

במקרה הנוגע לניהול נכסי החייב על ידי הנאמן לאחר פשיטת רגל, הערעור נדחה בסופו של דבר על ידי בית המשפט. לנאמן, הפועל כנושא משרה בבית המשפט, סמכויות וחובות רחבות, לרבות חובות נאמנות כלפי החייב והנושים. תפקיד זה מחייב איזון עדין בין חובות משפטיות לבין שיקול דעת, שבתי המשפט אינם ששים לבחון אלא אם כן בנסיבות חריגות כדי להימנע מהרתעת בעלי תפקידים מלבצע את תפקידם. המערערת, מלינה, ערערה על החלטת בית המשפט המחוזי, טענה לטעויות פרוצדורליות וביקשה לבסס רשלנות נאמן בכך שלא אבטח אתר, מה שתרם לכאורה לרצח המנוח. עם זאת, בית המשפט לא מצא בסיס מספיק לטענותיה של מלינה, והדגיש כי החלטות קודמות של בית המשפט ומגבלות פרוצדורליות ביססו את החלטות הנאמן כחוקיות. בקשה 64, שנדחתה בעבר, הייתה מכרעת, וקבעה כי מלינה אינה יכולה ליזום תביעות רשלנות הקשורות לאבטחת האתר. בית המשפט לא ציין שינוי נסיבות מהותי המצדיק ביטחון שהוכיח המנוח. גם ניסיונות קודמים לערער על הבקשה נדחו בשל כשלים פרוצדורליים. לפיכך, הערעור נתפס כחסר שחר הן מבחינה פרוצדורלית והן מבחינה מהותית. טענתה של מלינה לא הצליחה להתגבר על עקרונות משפטיים מבוססים בדבר אי הטלת אחריות חדשה על נאמנים, אלא אם כן הדבר מוצדק בבירור. למרות הצער האישי העמוק שהביעה מלינה על אובדנה, בית המשפט לא מצא בסיס משפטי להטיל אחריות נזיקית על הנאמן בגין הרצח, תוך ציון שיקולי מדיניות ויישור קו עם עמדותיו של כונס הנכסים הרשמי. לפיכך החליט בית המשפט, ללא הוצאות, לקיים את פסק הדין הראשוני, תוך שהוא מדגיש כי יש להותיר את קפדנותה של המערכת המשפטית בהערכת הפרות אמונים.